א

רבי אלעזר הלוי רוזנפלד הי"ד - מאושפיצין

אושפיצינער

אחרוניםחסידים

נולדי בניסן ה'תרכ"ב, 10/04/1862 למניינם·קמינקא

נפטרז באב ה'תש"ג, 08/08/1943 למניינם·סוסנוביץ

נטמןמרתף בית פרטי, סוסנוביץ

אדמו"ר מבית קמינקא ורב בבוכניה, בקמינקא ובאושפיצין, חתנו של רבי חיים מצאנז; נספה בשואה.

קשרים

אמו
שיינדל בתו של רבי שמואל צבי הירש רמר"ז
בני/בנות זוג
פראדיל בתו של רבי חיים מצאנז
ילדיו
רבי חיים אלכסנדר רוזנפלדרבי שלום ראובן רוזנפלדרבי נפתלי שמואל צבי רוזנפלד

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בי' בניסן ה'תרכ"ב (1862) בקמינקא (אוקראינה), לאביו רבי יהושע רוזנפלד, האדמו"ר מקמינקא, ולאמו שיינדל, בתו של רבי שמואל צבי הירש (הרמר"ז). בגיל שש התארס לפראדיל, בתו של רבי חיים מצאנז בעל "דברי חיים", ונשא אותה בשנת ה'תרל"ח (1878). לאחר נישואיו סמך על שולחן גיסו רבי יצחק טוביה רובין מצאנז. בשנת ה'תרמ"ה (1885) מונה לרב בבוכניה, בשנת ה'תרנ"ז (1897) לרב בקמינקא, ובשנת ה'תרס"ז (1907) לרב באושפיצין, ושם ניהל חצר חסידית ונודע בכינוי "רבי אלעזר אושפיצינער". בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובשנה שלאחר מכן עבר לירושלים וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. בשנת ה'תרצ"ט (1939) נסע לפולין לרגל מצב בריאותו, ופרוץ המלחמה מנע את שובו. הוא גורש לקשאנוב ומשם לסוסנוביץ, ושם נפטר בשנת ה'תש"ג (1943) ונקבר במרתף בית פרטי.

תולדות חייו

רבי אלעזר הלוי רוזנפלד נולד בי' בניסן ה'תרכ"ב (1862) לבית אדמו"רי קמינקא שבגליציה. אביו, רבי יהושע רוזנפלד, היה בנו של רבי שלום מקמינקא, ואמו שיינדל הייתה בתו של רבי שמואל צבי הירש (הרמר"ז). עוד בילדותו, בהיותו בן שש, נקשר בקשרי שידוכין עם בית צאנז, כשהתארס לפראדיל, בתו של רבי חיים מצאנז בעל "דברי חיים". החתונה נערכה בשנת ה'תרל"ח (1878), כשהיה בן שש עשרה. חותנו נפטר לפני החתונה, ואחי הכלה, רבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב-שינאווא, הוליך אותה לחופה. לאחר נישואיו סמך על שולחן גיסו, רבי יצחק טוביה רובין מצאנז, והמשיך בלימודו. בשנת ה'תרמ"ה (1885) נתמנה לרב בבוכניה, ובשנת ה'תרנ"ז (1897) לרב בקמינקא, עיר אבותיו. בשנת ה'תרס"ז (1907) נתמנה לרב באושפיצין, ושם כיהן גם כאדמו"ר וניהל חצר חסידית. על שם עיר זו נודע בכינוי "רבי אלעזר אושפיצינער". בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם שימש רב בבית המדרש של חסידי צאנז. בשנת ה'תרצ"ז (1937) עבר לירושלים וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. גם בארץ ישראל המשיך לנהוג יום טוב שני של גלויות. בשנת ה'תרצ"ט (1939) נסע לפולין לרגל מצב בריאותו, ופרוץ מלחמת העולם השנייה מנע את שובו לארץ. בימי המלחמה גורש לקשאנוב, ומשם הועבר עם יהודים נוספים לסוסנוביץ. שם נפטר בשנת ה'תש"ג (1943), בן שמונים ואחת, ונקבר במרתף של בית פרטי. מקום קבורתו אותר בשנת ה'תשפ"ד (2024). היו לו שלושה בנים וחמש בנות. בנו רבי שלום ראובן ממלא את מקומו באושפיצין ונפטר בשנת ה'תרע"ח (1918). בנו רבי חיים אלכסנדר כיהן בזאסלאב. בנו רבי נפתלי שמואל צבי כיהן ברבנות באושפיצין. רבי חיים אלכסנדר ורבי נפתלי שמואל צבי נספו בשואה, ורבי נפתלי שמואל צבי נספה יחד עם רעייתו ותשעה מילדיו.

קישורים חיצוניים