א

רבי אלכסנדר זיסקינד זי"ע - מהוראדנא

מהרא"ז · בעל יסוד ושורש העבודה

אחרוניםליטאים

נולד~1738 למניינם·ראזנאי

נפטריח באדר ב ה'תקנ"ד, 20/03/1794 למניינם·גרודנו

מקובל ובעל מוסר בגרודנו, שסירב לכהן ברבנות, מחבר 'יסוד ושורש העבודה'.

קשרים

אביו
רבי משה
אמו
רבקה
ילדיו
רבי אריה לייברבי משהרבי יוסף
רבותיו
רבי אריה לייב הלוי אפשטיין
חברותות
רבי משה מאיוויה

מקומות בהם פעל

  • גרודנועיקר מגוריו ופעילותו (עד 1794)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנות השלושים של המאה ה-18, לפי המכלול בשנת ה'תצ"ט (1738), בראזנאי שבליטא (בלארוס של היום), לרבי משה ולרבקה. בנעוריו למד תורה אצל רבי אריה לייב הלוי אפשטיין בעל ה'פרדס', והיה חברותא קרוב של רבי משה מאיוויה. את רוב ימיו חי בהוראדנא (גרודנו), ומתוך ענווה ורצון להתמסר ללימוד סירב לקבל עליו רבנות או משרה ציבורית. התפרנס ממסחר דרך עראי. הרבה לעסוק בצדקה ובגמילות חסדים, ואסף כספים לתושבי ארץ ישראל. ספרו 'יסוד ושורש העבודה', ספר מוסר קבלי ופירוש על התפילה, נעשה לאחד מספרי היסוד בעבודת ה'. הגר"א אמר עליו שהוא גדול כספרו וספרו גדול כמוהו. חיבר גם את 'קרן אור' על הזוהר. נפטר בי"ח באדר ב' ה'תקנ"ד (1794) בגרודנו, ונקבר שם.

תולדות חייו

נולד בראזנאי (רוז'ינוי) שבליטא, היום בבלארוס, לרבי משה ולרבקה. לפי המכלול נולד בשנת ה'תצ"ט (1738), ובוויקיפדיה הלידה מתוארכת לשנות השלושים של המאה ה-18. לפי המכלול נמנתה משפחתו על צאצאי רבי מרדכי יפה בעל 'הלבושים'. בנעוריו למד תורה אצל רבי אריה לייב הלוי אפשטיין בעל ה'פרדס', והיה חברותא קרוב של רבי משה מאיוויה. את רוב ימיו חי בהוראדנא (גרודנו). מתוך ענווה, ומתוך רצון להמשיך בלימודו ולהתרחק ממחלוקות, סירב לכהן ברבנות או בכל משרה אחרת, והתפרנס ממסחר דרך עראי. הרבה בצדקה ובחסד עם עניים, ואף לווה כסף מעשירים כדי לתת לנזקקים. אסף כספים לתושבי ארץ ישראל, ובאחד ממסעותיו להמבורג נאסר שנה וחצי בשל העברת כספים בין מדינות. נהג בהנהגות של חסידות, כגון טבילה במקווה ולבישת בגדי לבן בשבת. חיבורו העיקרי, 'יסוד ושורש העבודה', הוא ספר מוסר קבלי ופירוש על התפילה. הספר מדריך את האדם בהנהגותיו היומיות, בתפילה ובקיום המצוות, ומעמיד במרכזו את היראה, האהבה, הכוונה ומסירות הנפש. הספר נפוץ מאוד ונחשב לאחד מספרי היסוד בעבודת ה'. הגר"א אמר על מחברו: "רבי אלכסנדר זיסקינד גדול כספרו, וספרו גדול כמוהו". עוד חיבר את 'קרן אור', פירוש על הזוהר, שנדפס בידי נכדו רבי משה הלוי. נולדו לו ילדים רבים, אך כפי שכתב בצוואתו, רבים מהם לא גדלו. המסורת מזכירה שלושה בנים: אריה לייב, משה ויוסף. רבי אריה לייב המשיך בדרכו של אביו בקלויז בהוראדנא, ונפטר בכ"ב בסיון ה'תקצ"א (1831). צאצאיו נקראו בשם המשפחה בר"ז (בני רבי זיסקינד), ומהם רבי אברהם דב כהנא שפירא, רבה של קובנה. נפטר בי"ח באדר ב' ה'תקנ"ד (1794) בגרודנו. בצוואתו ביקש שלא יספדו לו ושלא יאמרו עליו דברי שבח, ושיקברוהו עטוף בטלית כשרה, שלא כמנהג לפסול את הציצית. כמו כן הזהיר את צאצאיו מלקבל משרות ציבוריות. על פי בקשתו הוצבו על קברו שתי מצבות, אחת למראשותיו ואחת למרגלותיו, ונחקקו עליהן שמו, שם אביו ושם אמו והכינוי "עובד ה' יתברך".

ספריו2

קישורים חיצוניים