
רבי משה לימא - הח"מ
בעל חלקת מחוקק
נולד????
נפטרכב בחשון ה'תי"ז, 09/11/1656 למניינם·בריסק
רבן של סלונים, וילנה ובריסק, מחבר "חלקת מחוקק" על שולחן ערוך אבן העזר.
קשרים
- אביו
- רבי יצחק יהודה
- ילדיו
- רבי רפאל
- רבותיו
- רבי יהושע השל (בעל מגיני שלמה)
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת 1604 לערך לאביו רבי יצחק יהודה סופר. למד בקרקוב בישיבתו של רבי יהושע השל בעל "מגיני שלמה" ו"פני יהושע". משנת ה'שצ"א (1631) לערך ועד ה'ת"י (1650) לערך כיהן כרב בסלונים (בלארוס), ואחר כך נתמנה לאב בית הדין בווילנה. בבית דינו שם ישבו רבי שבתי הכהן (הש"ך), רבי אפרים הכהן ורבי הלל בן נפתלי הירץ. בסוף ימיו כיהן כרב בבריסק. חיבורו העיקרי הוא "חלקת מחוקק", פירוש על חלק אבן העזר בשולחן ערוך, שנדפס אחרי מותו בידי בנו רבי רפאל, ובדרך כלל הוא נדפס יחד עם "בית שמואל". תשובות שהחליף עם רבי השל מקרקוב נדפסו בקובץ "אסיפת גאונים". נפטר בבריסק בכ"ב בחשון ה'תי"ז (1656).
תולדות חייו
רבי משה בן רבי יצחק יהודה לימא נולד בשנת 1604 לערך. אביו היה רבי יצחק יהודה סופר, ובמכלול הוא נקרא גם מייזלס. במקורות יש מחלוקת על מקום לידתו: לפי ויקיפדיה נולד בסלונים, ולפי אנציקלופדיה דעת בווילנה. הוא נשא לאישה את בתו של רבי שמואל, המכונה זנוויל מווילנה. בצעירותו למד בקרקוב, בישיבתו של רבי יהושע השל בעל "מגיני שלמה" ו"פני יהושע", מגדולי הרבנים בפולין באותה תקופה. בקרקוב התיידד עם רבי השל מקרקוב, ובשנים שלאחר מכן התכתבו השניים בענייני הלכה. חלק מתשובותיהם נדפסו בקובץ "אסיפת גאונים". בשנת ה'שצ"א (1631) לערך נתמנה לרב בסלונים (בלארוס) וכיהן שם כעשרים שנה, עד ה'ת"י (1650) לערך. אחר כך עבר לווילנה ושימש בה אב בית הדין. בבית דינו ישבו כמה מגדולי הדור: רבי שבתי הכהן בעל "שפתי כהן" (הש"ך), רבי אפרים הכהן בעל "שער אפרים", רבי שמואל קאידנובר ורבי הלל בן נפתלי הירץ. רבי מאיר כ"ץ, אביו של הש"ך, כתב עליו באחת מתשובותיו: "ממשה ועד משה לא קם כמשה". בסוף ימיו כיהן כרב בבריסק. חיבורו העיקרי הוא "חלקת מחוקק", פירוש על חלק אבן העזר בשולחן ערוך. בפירושו הוא דן במקורות דברי השולחן ערוך ומיישב סתירות בין המקורות. הוא לא השלים את הפירוש על כל החלק, והפירוש מגיע עד סימן קכ"ו בערך. את החיבור הוציא לאור אחרי מותו בנו רבי רפאל. "חלקת מחוקק" נדפס בדרך כלל יחד עם "בית שמואל" של רבי שמואל בן אורי שרגא פייבוש, ושני הפירושים נעשו לנושאי הכלים המרכזיים על אבן העזר. הפוסקים מצטטים את "חלקת מחוקק" עד היום, ובספרות ההלכה הוא מכונה בקיצור "הח"מ". הוא חיבר גם הגהות על פסקי הרא"ש, שלא נדפסו. נפטר בבריסק בכ"ב בחשון ה'תי"ז (1656), כבן חמישים ושתיים.