א

רבי אליעזר גולדשמידט זי"ע

אחרוני זמננוליטאים

נולדח בתשרי ה'תר"ע, 23/09/1909 למניינם·יאנובה

נפטרכח באדר ב ה'תשנ"ב, 02/04/1992 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים

דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר ספר עזר משפט.

קשרים

אביו
רבי אברהם גולדשמידט
רבותיו
רבי יחזקאל בורשטייןרבי אייזיק שררבי ברוך הורוביץרבי אברהם דובער כהנא שפירא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בח' בתשרי ה'תר"ע (1909) ביאנובה (ליטא). אביו היה רבי אברהם גולדשמידט, מחבר "כרם אברהם". למד בווילקומיר ובישיבת סלבודקה אצל רבי יחזקאל בורשטיין. בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלתה משפחתו לחברון, והוא למד בישיבת חברון. אחרי מאורעות ה'תרפ"ט (1929) חזר לסלבודקה ולמד שם אצל רבי אייזיק שר ורבי ברוך הורוביץ. הוסמך להוראה על ידי רבי אברהם דובער כהנא שפירא, רבה של קובנה. משנת ה'תרצ"ז (1937) כיהן כרב בית כנסת בדווינסק. בשנת ה'ת"ש (1940) עלה לארץ ישראל, סייע להקמת ישיבת סלבודקה בבני ברק וערך את כתב העת שלה "כנסת ישראל". בשנת ה'תשי"א (1951) מונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, ובשנת ה'תשט"ז (1956) לאב"ד שם. בשנת ה'תשכ"ד (1964) נבחר לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, וכיהן בו עד פרישתו בשנת ה'תשל"ט (1979). הפסקים והחידושים שכתב על חושן משפט ואבן העזר נדפסו אחרי פטירתו בספר "עזר משפט". נפטר בכ"ח באדר ב' ה'תשנ"ב (1992) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בח' בתשרי ה'תר"ע (1909) ביאנובה שבליטא. אביו היה רבי אברהם גולדשמידט, מחבר "כרם אברהם", ואמו הייתה פייגה לאה. כשהיה בן תשע נפטרה אמו, ואביו נשא אישה אחרת. אחיו, רבי ישעיהו גולדשמידט, כיהן לימים כאב"ד בתל אביב. בגיל עשר נשלח ללמוד בווילקומיר, ומשם עבר לישיבת סלבודקה, שבה למד אצל רבי יחזקאל בורשטיין. בשנת ה'תרפ"ד (1924) השתקעה משפחתו בחברון, והוא למד בישיבת חברון. אחרי מאורעות ה'תרפ"ט (1929) חזר לסלבודקה ולמד בה עוד כשבע שנים אצל רבי אייזיק שר ורבי ברוך הורוביץ. הוסמך להוראה על ידי רבי אברהם דובער כהנא שפירא, רבה של קובנה. בשנת ה'תרצ"ז (1937) נשא לאישה את מרים מנוחה, בתו של רבי שלמה יהודה לייב פלצ'ינסקי מדווינסק. באותה שנה, אחרי פטירת אביו, החל לכהן כרב בית כנסת בדווינסק. בשנת ה'ת"ש (1940) ברח עם משפחתו לאודסה, ומשם עלה דרך איסטנבול לארץ ישראל. בארץ למד בישיבת היכל התלמוד בתל אביב, סייע לרבי אייזיק שר בהקמת ישיבת סלבודקה בבני ברק וערך את כתב העת של הישיבה "כנסת ישראל" עד שנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תשי"א (1951) מונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, ובשנת ה'תשט"ז (1956) מונה לאב"ד שם. בשנת ה'תשכ"ד (1964) נבחר לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, וכיהן בו עד פרישתו בשנת ה'תשל"ט (1979). היה מקורב לרבי יצחק נסים ולרבי יוסף שלום אלישיב. משנת ה'תשכ"ד (1964) ועד ראשית שנות ה'תש"ל (1970) היה חבר מועצת הרבנות הראשית, ונמנה עם האגף החרדי שבה. בשנותיו האחרונות היה עורך ראשי של סדרת "אוצר מפרשי התלמוד" במכון ירושלים וחבר בנשיאות המכון. פסקיו וחידושיו על חושן משפט ואבן העזר כונסו בספר "עזר משפט", שהוציאה משפחתו לאור בירושלים בשנת ה'תשנ"ד (1994), אחרי פטירתו. נוסף על כך פרסם מאמרים רבים בענייני הלכה ומשפט. בנו, רבי אברהם גולדשמידט מטורונטו, חיבר את "לב משה", וחתנו, רבי חיים סגל, היה דיין ומחבר "טל חיים". נפטר בירושלים בכ"ח באדר ב' ה'תשנ"ב (1992), בגיל 82, ונקבר בהר הזיתים. לפי צוואתו לא נישאו הספדים בהלווייתו.

ספריו1

  • עזר משפט

קישורים חיצוניים