
רבי אליעזר וולדינברג זי"ע - הציץ אליעזר
נולדג בטבת ה'תרע"ו, 10/12/1915 למניינם·ירושלים
נפטרל בחשון ה'תשס"ז, 21/11/2006 למניינם·ירושלים
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
דיין בבית הדין הרבני הגדול ורבו של בית החולים שערי צדק, מחבר שו"ת ציץ אליעזר.
קשרים
- אביו
- רבי יעקב גדליה ולדנברג
- אמו
- רחל ולדנברג
- בני/בנות זוג
- שושנה ולדנברג
- ילדיו
- רבי שמחה בונים ולדנברג
מקומות בהם פעל
- כפר ויתקיןרב המושב
- ירושליםדיין וראש ישיבת שערי ציון (1951–2006)
תמצית ביוגרפית
נולד ב-ג' בטבת ה'תרע"ו (1915) בירושלים. אביו, רבי יעקב גדליה, היה מלמד בתלמוד תורה עץ חיים. למד בישיבת עץ חיים ואחר כך בישיבת חברון בירושלים. בצעירותו כיהן זמן קצר כרב המושב כפר ויתקין, ואחר כך עמד בראש ישיבת שערי ציון בירושלים. בשנת ה'תשי"א (1951) נתמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ולימים כיהן בו כאב"ד. בשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ה (1981-1985) היה חבר בית הדין הרבני הגדול. שימש גם רבו של בית החולים שערי צדק בירושלים, ונודע כבקי גדול בהלכות גיטין. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "ציץ אליעזר" בעשרים ושניים כרכים, שהתפרסם בעיקר בזכות תשובותיו בענייני רפואה והלכה. חיבר גם את "דבר אליעזר", "הלכות מדינה" ו"שביתת הים". זכה בפרס ישראל לספרות תורנית ובפרס הרב קוק. נפטר ב-ל' בחשון ה'תשס"ז (2006) בירושלים, ונקבר בהר המנוחות.
תולדות חייו
נולד ב-ג' בטבת ה'תרע"ו (1915) בירושלים. אביו, רבי יעקב גדליה, עלה בצעירותו לבדו מקובנה לארץ ישראל, והיה מלמד בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. אמו, רחל, הייתה בתו של רבי נחום רגוזינסקי, מנהל ישיבת עץ חיים. בשנת ה'תרצ"ה (1935) נשא לאישה את שושנה, בתו של רבי אברהם ורנר, רב המושבה נתניה. בילדותו ובנעוריו למד בישיבת עץ חיים, ואחר כך בישיבת חברון (כנסת ישראל) בירושלים. כבר בגיל תשע עשרה הוציא לאור את ספרו הראשון, "דבר אליעזר", ובו חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם. בצעירותו כיהן זמן קצר כרב המושב כפר ויתקין, והיה גם מועמד לרבנות כפר הרא"ה. הוא היה מקורב לרבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון, שמינה אותו לראש ישיבת שערי ציון בירושלים. בשנת ה'תשי"א (1951) נתמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ולימים כיהן בו כאב"ד. בשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ה (1981-1985) היה חבר בית הדין הרבני הגדול, וגם אחרי פרישתו המשיך לייעץ לו. הוא נודע כבקי מובהק בהלכות גיטין, ובית הדין הגדול המשיך לבקש ממנו לסדר גיטין גם לאחר פרישתו. במשך שנים רבות שימש, שלא באופן רשמי, רבו של בית החולים שערי צדק בירושלים. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "ציץ אליעזר". הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תש"ה (1945), והאחרון, הכרך העשרים ושניים, בשנת ה'תשנ"ח (1998). התשובות עוסקות במגוון רחב של נושאים הלכתיים, אך החיבור התפרסם בעיקר בזכות תשובותיו בענייני רפואה והלכה. בין היתר דן בו בשאלות חדשות שעלו עם התפתחות הרפואה בדורו. בספרו "הלכות מדינה", בשלושה חלקים, דן במעמדה ההלכתי של המדינה ובגדרי סמכותה. בספר "שביתת הים" עסק בהלכות הפלגה בספינה בים ובהלכות הכניסה אליה והיציאה ממנה בשבת. בכרכי השו"ת נכללו גם קונטרסים נפרדים, ובהם "רמת רחל", "אבן יעקב" ו"משנת תרומות". על מפעלו התורני זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת ה'תשל"ו (1976) ובפרס הרב קוק. בנו היחיד, רבי שמחה בונים, היה רב מטעם העדה החרדית בשכונת עזרת תורה בירושלים, ונפטר בשנת ה'תשס"ה (2005), בחיי אביו. נפטר ב-ל' בחשון ה'תשס"ז (2006) בירושלים, והוא בן תשעים. נקבר בהר המנוחות.
ספריו4
- דבר אליעזר
- הלכות מדינה
- ציץ אליעזר
- שביתת הים