א

רבי אליעזר הלוי - הראבי"ה

אבי העזרי

ראשונים

נולדד'תת"ק, ~1140 למניינם·בון

נפטרד'תתקפ"ה, ~1225 למניינם

מגדולי בעלי התוספות באשכנז, רב קלן ומחבר "אבי העזרי" (ספר ראבי"ה).

קשרים

אביו
רבי יואל הלוי
רבותיו
רבי יואל הלוירבי יהודה בן קלונימוס ממגנצארבי אליעזר ממיץרבי יהודה החסידרבי יצחק בן אשר הלוי (ריב"א הבחור)
תלמידיו
רבי יצחק בן משה מווינה (בעל אור זרוע)

מקומות בהם פעל

  • בוןרב העיר אחרי אביו (עד 1197)
  • מגנצאלמד אצל רבותיו
  • שפיירלמד אצל רבי יצחק בן אשר
  • קלןרב העיר (מ-1200)

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות ה'תת"ק (1140) בבון (גרמניה), לאביו רבי יואל הלוי, רב העיר. היה נכדו של הראב"ן. למד אצל אביו ואצל גדולי אשכנז וצרפת: רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, רבי אליעזר ממיץ בעל "יראים" ורבי יהודה החסיד ברגנסבורג. בשפירא למד אצל רבי יצחק בן אשר הלוי. ישב רוב ימיו בבון ונדד בין קהילות אשכנז בעקבות רדיפות וגירושים. בזקנותו כיהן ברבנות קלן במקום אביו. חיבורו העיקרי, "אבי העזרי" (שנדפס בשם "ספר ראבי"ה"), הוא אוסף פסקים ופירושים לפי סדר מסכתות התלמוד. חיבורו "אביאסף" אבד. חיבר גם תוספות לכמה מסכתות ופיוטים. תלמידו המובהק היה רבי יצחק בן משה בעל "אור זרוע". נפטר אחרי ה'תתק"פ (1220).

תולדות חייו

רבי אליעזר בן יואל הלוי, הראבי"ה, נולד בסביבות ה'תת"ק (1140) למשפחה מיוחסת מחכמי אשכנז. אביו, רבי יואל הלוי, כיהן ברבנות בון (גרמניה), וסבו היה הראב"ן, רבי אליעזר בן נתן ממגנצא, מגדולי חכמי אשכנז בדורו. דודו היה רבי שמואל בן נטרונאי. רוב המקורות כותבים שנולד בבון, ויש מקורות שמציינים את מגנצא. בנעוריו למד אצל אביו ואצל גדולי התוספות באשכנז ובצרפת. בין רבותיו היו רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, רבי אליעזר בן שמואל, רבי משה הכהן בן שלמה, רבי אליעזר ממיץ בעל "יראים" ורבי יהודה החסיד, שאצלו למד ברגנסבורג. בשפירא למד אצל רבי יצחק בן אשר הלוי (ריב"א הבחור). עם רבי שמואל החסיד ועם רבי יהודה בן קלונימוס קיים קשרים של תורה ומשא ומתן הלכתי. את רוב ימיו עשה בבון, ושם ירש את מקום אביו ברבנות. בעקבות רדיפות וגירושים שפקדו את יהודי אשכנז נדד בין קהילות רבות, ובהן מגנצא, מיץ, וירצבורג, בינגן ושפירא. בזקנותו התמנה לרב קלן במקום אביו. חיבורו המרכזי הוא "אבי העזרי", שנדפס בשם "ספר ראבי"ה". זהו אוסף רחב של פסקי הלכה ופירושים, ערוך לפי סדר מסכתות התלמוד וכולל יותר מאלף סימנים. הספר משמש מקור חשוב למנהגי אשכנז ולפסיקה של בעלי התוספות, והרבו לצטט ממנו בספרות ההלכה שאחריו. חיבור נוסף שלו, "אביאסף", עסק כנראה בסדרים נשים ונזיקין ואבד. חיבר גם תוספות לכמה מסכתות, וכן פיוטים, ובהם שלושה בתים שהשלים בפיוט "זולת" של סבו הראב"ן. תלמידו המובהק היה רבי יצחק בן משה מווינה, בעל "אור זרוע", שהביא בספרו רבים מפסקיו. יש המונים בין תלמידיו גם את רבי גרשום בן יעקב הגוזר ואת רבי ברוך בן אברהם ממגנצא, אך זיהויים כתלמידיו מוטל בספק. נפטר אחרי ה'תתק"פ (1220), כנראה בסביבות ה'תתקפ"ה (1225), בגיל שמונים וחמש בקירוב.

ספריו2

  • אבי העזרי
  • אביאסף

קישורים חיצוניים