רבי אליעזר הלוי - הראבי"ה

תולדות חייו

רבי אליעזר בן יואל הלוי, הראבי"ה, נולד בסביבות ה'תת"ק (1140) למשפחה מיוחסת מחכמי אשכנז. אביו, רבי יואל הלוי, כיהן ברבנות בון (גרמניה), וסבו היה הראב"ן, רבי אליעזר בן נתן ממגנצא, מגדולי חכמי אשכנז בדורו. דודו היה רבי שמואל בן נטרונאי. רוב המקורות כותבים שנולד בבון, ויש מקורות שמציינים את מגנצא. בנעוריו למד אצל אביו ואצל גדולי התוספות באשכנז ובצרפת. בין רבותיו היו רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, רבי אליעזר בן שמואל, רבי משה הכהן בן שלמה, רבי אליעזר ממיץ בעל "יראים" ורבי יהודה החסיד, שאצלו למד ברגנסבורג. בשפירא למד אצל רבי יצחק בן אשר הלוי (ריב"א הבחור). עם רבי שמואל החסיד ועם רבי יהודה בן קלונימוס קיים קשרים של תורה ומשא ומתן הלכתי. את רוב ימיו עשה בבון, ושם ירש את מקום אביו ברבנות. בעקבות רדיפות וגירושים שפקדו את יהודי אשכנז נדד בין קהילות רבות, ובהן מגנצא, מיץ, וירצבורג, בינגן ושפירא. בזקנותו התמנה לרב קלן במקום אביו. חיבורו המרכזי הוא "אבי העזרי", שנדפס בשם "ספר ראבי"ה". זהו אוסף רחב של פסקי הלכה ופירושים, ערוך לפי סדר מסכתות התלמוד וכולל יותר מאלף סימנים. הספר משמש מקור חשוב למנהגי אשכנז ולפסיקה של בעלי התוספות, והרבו לצטט ממנו בספרות ההלכה שאחריו. חיבור נוסף שלו, "אביאסף", עסק כנראה בסדרים נשים ונזיקין ואבד. חיבר גם תוספות לכמה מסכתות, וכן פיוטים, ובהם שלושה בתים שהשלים בפיוט "זולת" של סבו הראב"ן. תלמידו המובהק היה רבי יצחק בן משה מווינה, בעל "אור זרוע", שהביא בספרו רבים מפסקיו. יש המונים בין תלמידיו גם את רבי גרשום בן יעקב הגוזר ואת רבי ברוך בן אברהם ממגנצא, אך זיהויים כתלמידיו מוטל בספק. נפטר אחרי ה'תתק"פ (1220), כנראה בסביבות ה'תתקפ"ה (1225), בגיל שמונים וחמש בקירוב.