רבי אלעזר - מגרמייזא

תולדות חייו

רבי אלעזר בן יהודה נולד במגנצא בשנת ד'תתקכ"ה (1165) לערך, למשפחת קלונימוס המיוחסת, שממנה יצאו רבים מחכמי אשכנז. אביו, רבי יהודה בן קלונימוס (הריב"ק), היה גם רבו הראשון, ואת תורת הסוד קיבל מקרובו רבי יהודה החסיד. נוסף עליהם למד אצל חכמים נוספים, ובהם רבי משה הכהן ממגנצא, רבי יהודה בן קלונימוס משפירא, רבי אליעזר ממיץ, רבי יצחק בן מרדכי מרגנשבורג ורבי אברהם משפירא. בשנות לימודיו נדד בין מרכזי התורה בגרמניה ובצפון צרפת. נשא לאישה את דולצה. לפי עדותו ניצל בשנת ד'תתקמ"ח (1188) מהתקפה על יהודי מגנצא, ולאחר מכן עבר לוורמייזא ונעשה בה לרב ולדיין. הוא היה מראשי קהילות שו"ם (שפירא, וורמייזא ומגנצא) וחתם על תקנותיהן. בכ"ב בכסלו ד'תתקנ"ז (1196) פרצו שני רוצחים לביתו בשעה שעסק בלימוד. הם פצעו אותו ואת בנו, ורצחו את אשתו דולצה ואת שתי בנותיו: בלט בת השלוש עשרה וחנה בת השש. על מותן חיבר קינה. בעקבות האסון החליט לכתוב את תורתו בספר, משום שלא ראה עוד אפשרות ללמד פנים אל פנים כבעבר. כך נתחבר "ספר הרוקח", ספר הלכה ומנהג המבוסס על מסורת בעלי התוספות, ובו מסקנות הלכתיות, פלפולים, פרקי מוסר וגימטריאות רבות. שם הספר עולה בגימטריה כשמו, אלעזר, ולפיו נקרא "הרוקח". בניגוד לרבו רבי יהודה החסיד לא נמנע מלכתוב בשמו, והוסיף לו את הכינוי "הקטן". חיבר גם חיבורים רבים בתורת הסוד, ובהם "סודי רזיא", ורבים מהם נותרו בכתב יד. יש חיבורים שיוחסו לו ואין ייחוסם ודאי. בתורת המוסר הדגיש את קידוש השם, את עבודת ה' בשמחה ואת דרכי התשובה, ובהן "תשובת המשקל". בתורת הסוד שילב גימטריאות רבות ועסק ברעיון ה"כבוד". הוא נמנה עם בעלי התוספות ועם גדולי חסידי אשכנז, וכמה ממנהגיו נוהגים עד היום בקהילות אשכנז, כגון שלוש פסיעות לאחור לפני "ה' שפתי תפתח" ואמירת "ברוך הוא וברוך שמו" אחרי הזימון. מתלמידיו: רבי יצחק בן משה מווינה בעל "אור זרוע", רבי אברהם מקולוניא בעל "כתר שם טוב" ורבי אליהו בן יצחק מקרקשונה מחבר "ספר האסופות". שנת פטירתו שנויה במחלוקת. לפי המסורת נפטר בשנת ד'תתקצ"ח (1238), אבל חוקרים הראו שבחיבורים מתחילת שנות התת"ק (כ-1232 עד 1234) הוא מוזכר כמי שכבר נפטר, ולכן הקדימו את פטירתו. נקבר בבית העלמין היהודי העתיק בוורמייזא.