א

רבי אליהו הכהן זי"ע

גאונים

נפטרכסליו ד'תתמ"ד, 1083 למניינם·צור

נטמןדלתון

מאחרוני גאוני ארץ ישראל, ראש ישיבת גאון יעקב ברמלה, בירושלים ובצור.

קשרים

אביו
רבי שלמה הכהן גאון
ילדיו
רבי אביתר הכהן גאוןרבי שלמה הכהן גאון (השני)

מקומות בהם פעל

  • רמלהגאון וראש ישיבת גאון יעקב (מ-1062)
  • ירושליםראש ישיבת ארץ ישראל ובית דינה
  • צורראש הישיבה שגלתה לצור (עד 1083)

תמצית ביוגרפית

היה בנו של רבי שלמה הכהן גאון, ונראה שהיה הבכור מבין אחיו, ובהם רבי יוסף הכהן גאון (השלישי). לאחר פטירתו של רבי דניאל בן עזריה בשנת ד'תתכ"ב (1062) נתמנה תחתיו לגאון ולראש ישיבת "גאון יעקב", ישיבת ארץ ישראל, ושימש גם אב בית דין. כיהן בתפקיד כתשע עשרה שנה. חתימותיו מופיעות במסמכים מגניזת קהיר ובפסקי דין שניתנו ברמלה ובירושלים. אחרי שכבשו הסלג'וקים את ירושלים עברה הישיבה בראשותו לצור. נשתמר קובץ תשובות ששלח לרבי משולם בן משה ממגנצא. כשנתיים לפני פטירתו מינה את בנו רבי אביתר לממלא מקומו, ואחריו כיהן בגאונות גם בנו רבי שלמה הכהן (השני). נפטר בצור בכסליו ד'תתמ"ד (1083). גופתו הובאה על הכתפיים במסע של שלושה ימים ונקבר בדלתון שבגליל, בראש ההר, סמוך לקבר רבי יוסי הגלילי.

קישורים חיצוניים