א

רבי אליהו בן אמוזג זי"ע - הראב"א

אחרוניםמקובלים

נולדיג באייר ה'תקפ"ג, 24/04/1823 למניינם·ליוורנו

נפטרז באדר א ה'תר"ס, 06/02/1900 למניינם·ליוורנו

נטמןבית העלמין היהודי, ליוורנו

רבה של ליוורנו כחמישים שנה, מקובל והוגה דעות, מחבר "אם למקרא" ו"ישראל והאנושות".

קשרים

אביו
אברהם בן שם טוב
אמו
קלרה בת רבי אברהם רפאל קוריאט
רבותיו
רבי יהודה קוריאט
תלמידיו
רבי דוד פראטורבי דנטה לטסרבי שמואל קולומבורבי אלפרדו שבתי טואףרבי דריו דיסני

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ד באפריל ה'תקפ"ג (1823) בליוורנו (איטליה) לאביו רבי אברהם בן שם טוב, יליד פאס, ולאמו קלרה בת רבי אברהם רפאל קוריאט. בילדותו התייתם מהוריו, ודודו רבי יהודה קוריאט, בעל "מאור ושמש", גידל אותו והיה רבו. בגיל שמונה עשרה הוסמך לרבנות, ובמשך כחמישים שנה כיהן כרב ואב"ד בליוורנו. ייסד בעיר בית דפוס, ובו הדפיס ספרי קודש רבים, בהם חיבורים של חכמי מרוקו וסוריה. היה בקי גם בפילוסופיה, בהיסטוריה ובבלשנות. בחיבוריו הגן על התורה שבעל פה ועל הקבלה, ועסק ביחס שבין ישראל לאומות. בין חיבוריו: "אם למקרא" על התורה, "טעם לשד" נגד שד"ל, "ישראל והאנושות" ו"מוסר יהודי ומוסר נוצרי". נפטר בז' באדר א' ה'תר"ס (1900) ונקבר בליוורנו.

תולדות חייו

אביו, רבי אברהם בן שם טוב, נולד בפאס שבמרוקו והשתקע בליוורנו. עד גיל שבעים לא נולדו לו ילדים, ואז נשא לאישה, בהסכמת אשתו הראשונה, את קלרה, בתו של רבי אברהם רפאל קוריאט, דיין במוגדור ובליוורנו. אליהו נולד בי"ג באייר ה'תקפ"ג (1823). אמו נפטרה כשהיה בן ארבע, ואביו כעבור שנה. את היתום גידל דודו, רבי יהודה קוריאט, בעל "מאור ושמש", והוא שלימד אותו תורה. בגיל שמונה עשרה הוסמך לרבנות. מלבד לימודי הקודש רכש ידיעות רחבות בפילוסופיה, באנתרופולוגיה, בארכאולוגיה, בהיסטוריה ובבלשנות, ובכתביו התמודד עם הגותם של קאנט, הגל ופיכטה. במשך כחמישים שנה כיהן כרב ואב"ד בליוורנו. ייסד בעיר בית דפוס, ובו הדפיס ספרי קודש רבים, בהם חיבורים של חכמי מרוקו, חלב ובגדאד. בין תלמידיו היו רבי דוד פראטו, רבי דנטה לטס, רבי שמואל קולומבו, רבי אלפרדו שבתי טואף ורבי דריו דיסני. חיבוריו עוסקים בהגנה על המסורת. "אם למקרא", פירוש על התורה בחמישה כרכים (ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ג, 1862-1863), נעזר בידיעות המחקר של זמנו כדי להגן על עמדות המסורת. הספר עורר פולמוס בקרב חכמי חלב, שהתנגדו לדרכו. ב"טעם לשד" הגן על הקבלה ועל קדמות הזוהר מפני טענותיו של שד"ל, וב"אימת מפגיע על ארי" השיב על "ארי נוהם" המיוחס לרבי יהודה אריה ממודינה. ב"מבוא לתורה שבעל פה", סדרת מאמרים שפורסמה לראשונה בעיתון "הלבנון", הגן על התורה שבעל פה. חיבר גם את "עבודה שבלב", פירוש על התפילות. בצרפתית חיבר את "מוסר יהודי ומוסר נוצרי" (1867), השוואה בין מוסר היהדות למוסר הנוצרי, ואת "ישראל והאנושות", חיבורו הגדול על היחס בין ישראל לאומות העולם ועל מקומן של שבע מצוות בני נח. נפטר בליוורנו בז' באדר א' ה'תר"ס (1900), בגיל שבעים ושש, ונקבר בעירו.

ספריו9

  • אימת מפגיע על ארי
  • אם למקרא
  • גר צדק
  • טעם לשד
  • ישראל והאנושות
  • מבוא לתורה שבעל פה
  • מוסר יהודי ומוסר נוצרי
  • נר לדוד
  • עבודה שבלב

קישורים חיצוניים