י

רבי ירמיה לעוו

אחרונים

נולדה'תקע"א, 1811 למניינם·קולין

נפטריז בניסן ה'תרל"ד, 04/04/1874 למניינם·אויהעל

אב"ד אויהעל וראש ישיבה בה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה, מחבר "דברי ירמיהו" על הרמב"ם.

קשרים

אביו
רבי בנימין זאב בעל "שערי תורה", בנו של רבי אלעזר לעוו ה"שמן רוקח
אמו
פייגא בתו של הרב יצחק עלקיש מאושפיצין
בני/בנות זוג
בילא בת רבי צבי הירש פאפער
ילדיו
רבי אלעזר לעוומלכה, אשת רבי חיים סופראסתר, אשת רבי יחיאל מרקוביץ
רבותיו
רבי בנימין זאב לעוורבי מרדכי בנט
תלמידיו
רבי אלעזר לעוורבי מרדכי הורוויץ

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקע"א (1811) בקולין (צ'כיה), לאביו רבי בנימין זאב לעוו בעל "שערי תורה", בנו של רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רוקח". למד תורה מפי אביו, ובצעירותו הוסמך לרבנות על ידי רבי מרדכי בנט. בשנת ה'תר"ד (1844) נתמנה לרב במאגנדורף, בשנת ה'תרי"א (1851) ירש את מקום אביו ברבנות ורבוי, ובשנת ה'תרי"ב (1852) נתקבל לאב"ד אויהעל והעביר לשם את ישיבתו. נמנה עם מנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה, עמד בראש משלחת לקיסר פרנץ יוזף, ובקונגרס היהודי בבודפשט בשנים ה'תרכ"ח-ה'תרכ"ט (1868-1869) עמד בראש סיעת האורתודוקסים. חיבר את סדרת הספרים "דברי ירמיהו" על הרמב"ם ובענייני דרשות וחידושים, וכן "אנשי השם". נפטר בי"ז בניסן ה'תרל"ד (1874) באויהעל, ובנו רבי אלעזר לעוו בעל "פקודת אלעזר" המשיך את דרכו.

תולדות חייו

רבי ירמיה לעוו נולד בשנת ה'תקע"א (1811) בקולין שבבוהמיה (צ'כיה), שבה כיהן אביו, רבי בנימין זאב לעוו בעל "שערי תורה", כרב הקהילה. סבו מצד אביו היה רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רוקח", ואמו פייגא הייתה בתו של רבי יצחק עלקיש מאושפיצין. בגיל שמונה עשרה נשא לאשה את בילא, בתו של רבי צבי הירש פאפער. את עיקר תורתו קיבל מאביו, והיה מן המעטים בין רבני הונגריה הבכירים בדורו שלא למדו בישיבת פרשבורג של רבי משה סופר בעל "חתם סופר". בהיותו כבן שש עשרה או שבע עשרה קיבל סמיכה לרבנות מרבי מרדכי בנט, רבה של ניקלשבורג. נוסף על לימודי התורה רכש גם השכלה כללית ושלט בשפה הגרמנית. בשנת ה'תר"ד (1844) נתמנה לרבנות הראשונה שלו במאגנדורף, במקום רבי אליעזר ליפמן נייזאץ שחלה. בשנת ה'תרי"א (1851), לאחר פטירת אביו, ירש את מקומו ברבנות ורבוי, ובשנה שלאחר מכן נקרא לכהן כאב"ד הקהילה הגדולה באויהעל. לשם העביר את ישיבתו מוורבוי, והיא נמנתה עם הישיבות הגדולות בהונגריה. בעיר זו כיהן עד יום פטירתו. בשנות השישים של המאה התשע עשרה נחשב לאחד מגדולי רבני הונגריה ומראשי היהדות האורתודוקסית בה. בשנת ה'תרכ"ד (1864) עמד בראש משלחת שהתייצבה לפני הקיסר פרנץ יוזף. בקונגרס היהודי הכללי שהתכנס בבודפשט בשנים ה'תרכ"ח-ה'תרכ"ט (1868-1869) היה מנציגי האורתודוקסים ונבחר לעמוד בראש סיעתם. בשנת ה'תר"ל (1870) נמנע מלהשתתף בכינוס שנערך בבודפשט, וקהילתו נשארה מאוחדת תחת הנהגתו כקהילת "סטטוס קוו אנטה". נודע בהתנגדותו התקיפה לחסידות ובעמידתו נגד ההתבוללות. חיבוריו נדפסו בסדרת "דברי ירמיהו", הכוללת חידושים על הרמב"ם, דרשות וחידושים על סוגיית תרומת חמץ. כן חיבר את "אנשי השם". רבים מחיבוריו ומחיבורי אביו הוציא לאור נכדו רבי בנימין זאב וולף לעוו. בין תלמידיו היו בנו רבי אלעזר לעוו ורבי מרדכי הורוויץ. נפטר בי"ז בניסן ה'תרל"ד (1874) באויהעל, כבן שישים ושלוש, ובהלווייתו השתתפו גדולי רבני המדינה. בנו, רבי אלעזר לעוו בעל "פקודת אלעזר", שימש דיין באויהעל ואחר כך אב"ד אונגוואר. בתו מלכה נישאה לרבי חיים סופר, ובתו אסתר נישאה לרבי יחיאל מרקוביץ מסאטמר.

ספריו2

קישורים חיצוניים