
קשרים
- אביו
- רבי רפאל חזן
- בני/בנות זוג
- דינה בת רבי ישעיהו ברדקי
- ילדיו
- רבי יוסף חזן
- רבותיו
- רבי חיים דוד חזן
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"ח (1848) באיזמיר (טורקיה), לאביו רבי רפאל, למשפחת רבנים ממוצא ספרדי. בנעוריו עלה לירושלים ולמד אצל סבו, רבי חיים דוד חזן. בשנת ה'תרכ"ו (1866) התמנה לסופר ולמזכיר בית הדין הספרדי בירושלים, ובשנת ה'תרכ"ט (1869) היה לדיין ואחר כך לאב"ד. יצא בשליחות לארצות אירופה ולצפון אפריקה. בשנים ה'תרל"ד-ה'תרמ"ח (1874-1888) כיהן כרב הראשי של טריפולי (לוב), והיה הראשון בלוב שנשא בתואר חכם באשי. משנת ה'תרמ"ח (1888) ועד פטירתו היה רבה הראשי של אלכסנדריה (מצרים). בשנת ה'תרס"ג (1903) סירב להצעה לכהן כראשון לציון. חיבר את שו"ת תעלומות לב בארבעה חלקים, ואת הספרים זכרון ירושלים, ישמח לב, נוה שלום, אספת דינים ותהלה לדוד. נפטר בכ"ב בסיון ה'תרס"ח (1908).
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תר"ח (1848) באיזמיר (טורקיה). יש חוקרים שמקדימים או מאחרים את שנת לידתו. אביו, רבי רפאל, היה בן למשפחת רבנים ממוצא ספרדי. בנעוריו עלה לירושלים בעצת סבו, רבי חיים דוד חזן, ולמד תורה אצלו. נשא לאישה את דינה, בתו של רבי ישעיהו ברדקי מירושלים. בשנת ה'תרכ"ו (1866) התמנה לסופר ולמזכיר בית הדין הספרדי בירושלים. בשנת ה'תרכ"ט (1869) צורף לבית הדין של רבי אברהם אשכנזי לצד רבי רחמים יוסף פרנקו, ובאותה שנה התמנה לאב"ד. בשנת ה'תר"ל (1870), בעת הרעב בירושלים, יצא בשליחות לארצות אירופה כדי לגייס כספים לעזרת העיר. בשנת ה'תרל"ב (1872) יצא לשליחות נוספת לאלג'יריה, למרוקו ולתוניסיה. בשנת ה'תרל"ד (1874) התמנה לרב הראשי של טריפולי (לוב), והיה הראשון בלוב שנשא בתואר חכם באשי. כיהן שם עד שנת ה'תרמ"ח (1888), ואז התמנה לרב הראשי של אלכסנדריה (מצרים). בתפקיד זה כיהן כעשרים שנה, עד פטירתו. בשנת ה'תרס"ג (1903) הוצע לו לכהן כראשון לציון בירושלים, אך הוא סירב משום שהתפקיד היה כרוך במחלוקות. חיבורו העיקרי הוא שו"ת תעלומות לב, שנדפס בארבעה חלקים בשנים ה'תרל"ט-ה'תרס"ז (1879-1907). בספר הוא דן בין השאר בשאלות של אישות וגיטין ובמנהגי הקראים, והפוסקים שבאו אחריו מרבים לצטט אותו. בספר צורפו גם הקונטרסים זכרון אליהו, קונטרס הכללים וקונטרס ראשית לימודים. עוד חיבר את זכרון ירושלים, מחזה שנדפס בליוורנו בשנת ה'תרל"ד (1874); את ישמח לב; את נוה שלום על מנהגי אלכסנדריה; את אספת דינים; ואת תהלה לדוד, קונטרס שנכתב לפתיחת בית החולים באלכסנדריה. מכתבו בעניין שמות בגיטין, "דבר אליהו", נדפס בספר בן שלמה. חיבר גם את הפיוט "אוחיל יום יום אשתעה", שמושר עד היום בקהילות יוצאי מרוקו. נפטר במוצאי שבת, כ"ב בסיון ה'תרס"ח (1908), בגיל שישים בערך.
ספריו6
- אספת דינים
- זכרון ירושלים
- ישמח לב
- נוה שלום
- שו"ת תעלומות לב
- תהלה לדוד