א

רבי אליהו ישראל זי"ע

אחרונים

נולדה'תע"ה

נפטרט בשבט ה'תקמ"ד, 01/02/1784 למניינם·אלכסנדריה

נטמןאלכסנדריה

שד"ר מירושלים ואב"ד אלכסנדריה שבמצרים, מחבר שו"ת קול אליהו.

קשרים

אביו
#3125
ילדיו
רבי ידידיה שלמה ישראלרבי משה ישראל

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תע"ה (1715), כנראה ברודוס. אביו, רבי משה ישראל, היה רבה הראשי של רודוס. בשנת ה'תק"ד (1744) עלה לירושלים, למד בישיבת "חסד לאברהם ובנין שלמה" והיה חברותא של החיד"א. בשנת ה'תקכ"ג (1763) יצא עם אחיו רבי חיים בשליחות ארץ ישראל. השליחות הביאה אותו למצרים, ומשם לוונציה, לליוורנו, לאמסטרדם, לבורדו ולפרנקפורט. בשנת ה'תקל"ב (1772) השתקע באלכסנדריה, וכעבור כשנה התמנה שם לדיין ולאב"ד. בתפקיד זה כיהן, וגם דרש בקהילה, עד יום מותו. רוב חיבוריו ההדיר והדפיס בנו, רבי ידידיה שלמה ישראל, לאחר פטירתו. ביניהם: שו"ת "קול אליהו", דרשות "שני אליהו", "כסא אליהו" על הטור, "אדרת אליהו" על הסמ"ג והרא"ם ושו"ת "עוגת אליהו". נפטר בט' בשבט ה'תקמ"ד (1784) ונקבר באלכסנדריה.

תולדות חייו

רבי אליהו ישראל נולד בשנת ה'תע"ה (1715), ככל הנראה באי רודוס (יוון). אביו, רבי משה ישראל, היה רבה הראשי של רודוס, ובצעירותו למד אצלו תורה. למשפחה היו עוד בנים, וביניהם רבי חיים, אחיו של רבי אליהו, שהתלווה אליו לימים בשליחותו. בשנת ה'תק"ד (1744) עלה לירושלים והצטרף ללומדי ישיבת "חסד לאברהם ובנין שלמה". בירושלים היה חברותא של רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), וגם ייסד בה בית כנסת. בשנים אלה כתב חלק מחיבוריו. כך נכתב "אדרת אליהו", חידושים וביאורים על הסמ"ג ועל ביאור הרא"ם, בירושלים בשנת ה'תקי"א (1751). בשנת ה'תקכ"ג (1763) יצא עם אחיו רבי חיים בשליחות ארץ ישראל. תחילה הגיעו למצרים, ומשם יצאו למסע בקהילות אירופה, ובהן ונציה, ליוורנו, אמסטרדם, בורדו ופרנקפורט. בכתביו תיאר את מצבן הרוחני של קהילות אלה ואת המחסור שהיה בהן בספרי תלמוד ופוסקים. בשנת ה'תקכ"ט (1769) שב לרודוס. בשנת ה'תקל"ב (1772) עבר לאלכסנדריה שבמצרים, וכעבור כשנה התמנה שם לדיין ולאב"ד. בתפקיד זה כיהן עד יום מותו. נוסף על כהונתו בבית הדין שימש דרשן הקהילה. דרשותיו מן השנים ה'תקל"ג-ה'תקמ"ד (1773-1784) נאספו בספר "שני אליהו", ובהן גם דרשות לשבת שובה, שבהן הוכיח את בני קהילתו. חיבוריו נותרו בכתב יד בשעת פטירתו. בנו, רבי ידידיה שלמה ישראל, ההדיר רבים מהם והביא אותם לדפוס בליוורנו. שו"ת "קול אליהו" על ארבעת חלקי השולחן ערוך נדפס בשני חלקים, בשנת ה'תקנ"ב (1792) ובשנת ה'תקס"ז (1807), ובחלק השני צורף שו"ת "מחנה ישראל". "שני אליהו", כ"ה דרושים לשבתות ולחגים, נדפס בשנת ה'תקס"ו (1806), ונכלל בו קונטרס "ארעא דישראל" על כללי התלמוד. את הקונטרס כתב תחילה על גליוני הספר "ארעא דרבנן" לרבי ישראל יעקב אלגאזי. "כסא אליהו", חידושי דינים על הטור, נדפס בשנת ה'תקע"א (1811). "אדרת אליהו" נדפס בשנת ה'תקפ"ח (1828), ושו"ת "עוגת אליהו" בשנת ה'תק"צ (1830). חיבורים נוספים, ובהם "דבר המלך", "צפחת אליהו" ו"מזבח אליהו", לא נדפסו. נפטר בט' בשבט ה'תקמ"ד (1784) באלכסנדריה ונקבר בה. הניח שני בנים, רבי משה ורבי ידידיה שלמה.

ספריו7

קישורים חיצוניים