רבי אפרים נבון זי"ע

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תל"ז (1677) בקושטא לאביו רבי אהרן נבון. בצעירותו עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, ולמד בה בהתמדה כעשר שנים, כנראה בישיבת "נוה שלום" שייסד רבי יצחק די מאיו. נחשב מגדולי העדה בירושלים ומראשי הקהילה בשנים קשות. לאחר מכן יצא משם בשליחות כשד"ר. בקושטא שכנעו אותו להישאר, ורבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך" מינה אותו למורה הוראה ולדיין. חיבורו "מחנה אפרים" עוסק בסוגיות בהלכה ומסודר לפי סדר משנה תורה לרמב"ם. החיבור לא נדפס בחייו. בנו רבי יהודה נבון ההדיר אותו והוציא אותו לאור בקושטא בשנת ה'תצ"ח (1738), וגדולי הדורות שיבחו אותו. נפטר בכ"ו בניסן ה'תצ"ה (1735) בקושטא ונקבר בבית העלמין הספרדי בקוזגונצ'וק.