רבי אליהו גוטמאכער מגריידיץ זי"ע - הגריידיצער

תולדות חייו

רבי אליהו גוטמכר נולד בי"א באב ה'תקנ"ו (1796) בעיירה בורק שבמחוז פוזנא, שהיה אז בשלטון פרוסיה, לאביו רבי שלמה ולאמו ציפורה. בנעוריו למד בישיבות שונות בשלזיה, ובעיקר בעיר רביץ'. בגיל 19 נכנס לישיבתו של רבי עקיבא איגר בפוזנא ונעשה מתלמידיו המובהקים. בהשפעת רבו החל לעסוק גם בתורת הנסתר, וספרי הקבלה והחסידות השפיעו עליו מאוד. בשנת ה'תקפ"ב (1822) נבחר לרב העיר פלשן, ושם ייסד ישיבה גדולה שלמדו בה כארבע מאות תלמידים. בשנת ה'תקצ"ט (1839) עבר לכהן ברבנות גריידיץ (גרודזיסק ויילקופולסקי), סמוך לגבול פולין. שמו יצא כאיש מופת, ויהודים רבים מכל הסביבה ומפולין הגיעו אליו לבקש ברכה, עצה ורפואה. כך נעשה מעין אדמו"ר בגרמניה, שקיבל פתקאות ועשה "שולחנות" בשבתות. בשל ריבוי הבאים פרסם בעיתון "המגיד" בקשה שיחדלו לפנות אליו. הוא היה מראשוני הרבנים שעוררו ליישוב ארץ ישראל בדרכים טבעיות. יחד עם רבי צבי הירש קלישר פרסם קול קורא ליישוב הארץ, והם ייסדו את חברת "יישוב ארץ ישראל". באמצעות רבי יעקב מרדכי הירשנזון קנה חצר בירושלים והקים בה את בית המדרש "שנות אליהו", ישיבה ואת חברת "סוכת שלום ומאור יעקב", והחזיק אותם בכספו עד פטירתו. בהגותו, שיסודה בקבלה, ראה את עם ישראל, התורה והאלוקות כמשולש שכוחו מרוכז בארץ ישראל, וסבר שהגאולה תלויה גם במעשה האדם וביישוב הארץ ולא רק בהתערבות ניסית. רבי צבי הירש קלישר הפליג בשבחו כגדול בתורה וכאיש מופת. בחייו הדפיס מעט, והשאיר כעשרים כרכים בכתב יד של חידושים על הש"ס, פירושים על התורה, דרשות ותשובות. חלק מחידושיו על התלמוד נדפסו בש"ס וילנא, ובדורות האחרונים יצאו לאור חידושיו על רוב הש"ס במהדורה מוערת. עוד נדפסו מחיבוריו: "נר נשמה" על המשניות, שו"ת "אדרת אליהו" בשני חלקים, "צפנת פענח" על אגדות רבה בר בר חנה שבמסכת בבא בתרא, "סוכת שלום" בהלכות אבלות, "שלום בפמליא של מעלה", "מכתב מאליהו" בענייני חיזוק האמונה ויישוב ארץ ישראל, ודרשות וחידושים על התורה. בנו רבי צבי חיבר את הפירוש "קן מפורשת" על מסכת קנים. נפטר בגריידיץ בכ"ד בתשרי ה'תרל"ה (1874), בגיל 78. הקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן נקרא על שמו, וארכיונו ואוסף הקמעות שלו שמורים בספרייה הלאומית בירושלים.