
אלדד ומידד
שניים מזקני ישראל במדבר שנשארו במחנה והתנבאו בו, כמסופר בפרשת בהעלותך.
תמצית ביוגרפית
היו שניים מזקני ישראל בדור המדבר. אחרי חטא המתאווים ציווה ה' על משה לאסוף שבעים מזקני ישראל אל אוהל מועד, כדי שישאו עמו במשא העם, ונאצל עליהם מן הרוח שהייתה על משה. אלדד ומידד היו מן הכתובים, אך לא יצאו אל האוהל, ובכל זאת נחה עליהם הרוח והם התנבאו במחנה. נער רץ והגיד זאת למשה, ויהושע בן נון אמר: "אדוני משה כלאם". משה השיב: "המקנא אתה לי? ומי יתן כל עם ה' נביאים". לפי חז"ל נבחרו בגורל, ומתוך ענווה חשבו שאינם ראויים ונשארו במחנה. במדרש מובא שהתנבאו כי משה ימות ויהושע יכניס את ישראל לארץ. במדרש ובפרשנים נאמרו כמה דעות על ייחוסם: מנשיאי השבטים בנימין ואפרים, או אחי משה מן האם או מן האב.
תולדות חייו
אלדד ומידד מוזכרים בתורה בפרשת בהעלותך (במדבר יא). בני ישראל התאוננו במדבר ובכו לבשר. משה אמר לה' שאינו יכול לשאת לבדו את משא העם, וה' ציווה עליו לאסוף שבעים איש מזקני ישראל ולהעמידם באוהל מועד. ה' האציל עליהם מן הרוח שהייתה על משה, והם התנבאו. שני אנשים, אלדד ומידד, היו בין הכתובים אך נשארו במחנה ולא יצאו אל האוהל. גם עליהם נחה הרוח, והם התנבאו במחנה. נער רץ והגיד למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה. יהושע בן נון, משרת משה, ביקש: "אדוני משה כלאם". משה השיב לו: "המקנא אתה לי? ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם". הפרשנים ראו בדברים אלה ביטוי לענוותנותו של משה ולשאיפתו שרוח ה' תשרה על העם כולו. עוד דרשו חז"ל שאין צורך לכלוא אותם, שכן מי שמתמנה לשררה על הציבור כבר נעשה כמי שכלוא בתפקידו. בזהותם ובייחוסם נחלקו המדרשים והפרשנים. לפי מדרש תנחומא ובמדבר רבה היו מנשיאי השבטים: אלדד בן כסלון משבט בנימין, ומידד, הוא קמואל בן שפטן, משבט אפרים. לפי תרגום יונתן בן עוזיאל היו אחיו של משה מן האם: לאחר שעמרם גירש את יוכבד היא נישאה לאליצפן בן פרנך, ומנישואין אלה נולדו השניים. לפי דעת זקנים מבעלי התוספות היו אחיו של משה מן האב. לאחר מתן תורה, כשנאסר לשאת דודה, נפרד עמרם מיוכבד דודתו ונשא אישה אחרת, וממנה נולדו אלדד ומידד. על אופן בחירתם מסופר בגמרא כך: כשבא משה לבחור שבעים זקנים בחר שישה מכל שבט, והיו שבעים ושניים. כדי שלא תהיה קנאה בין השבטים הטיל גורל, ושניים נשארו בחוץ. לפי אחת הדעות, אלדד ומידד אמרו מתוך ענווה "אין אנו ראויים לגדולה זו" ונשארו במחנה. בשכר זה זכו שנבואתם נמשכה, בעוד שהזקנים האחרים התנבאו ולא יספו. הכתוב אינו מפרט את תוכן נבואתם. לפי המדרש התנבאו שמשה ימות במדבר ויהושע יכניס את ישראל לארץ. יש שאמרו שהתנבאו על ביאת המשיח, ולפי רב נחמן התנבאו על מלחמת גוג ומגוג.