א

אחאב

נביאים

נולדג'כ"א

נפטרג'מ"א·רמות גלעד

נטמןשומרון

מלך ישראל בן עמרי, בעלה של איזבל, שבימיו פעל אליהו הנביא נגד עבודת הבעל.

קשרים

אביו
עמרי
בני/בנות זוג
איזבל
ילדיו
אחזיהיהורםעתליה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

בנו של עמרי מלך ישראל. מלך אחריו על ממלכת ישראל עשרים ושתיים שנה, ובירתו הייתה שומרון. נשא לאישה את איזבל בת אתבעל מלך צידונים, ובהשפעתה הנהיג בישראל את עבודת הבעל, הקים מזבח לבעל בשומרון ורדף את נביאי ה'. בימיו פעל אליהו הנביא, שהוכיח אותו ועצר את הגשמים, ובמעמד הר הכרמל נוצחו נביאי הבעל. בעצת איזבל הוצא להורג נבות היזרעאלי, ואחאב ירש את כרמו. על כך נגזר עליו עונש מפי אליהו, אך משנכנע נדחתה הפורענות לימי בנו. נלחם בבן הדד מלך ארם וניצח אותו פעמיים, ולבסוף נפצע מחץ במלחמה נגד ארם ברמות גלעד, מת בה ונקבר בשומרון. בניו אחזיה ויהורם מלכו אחריו, ובתו עתליה נישאה ליהורם מלך יהודה. חז"ל אמרו עליו שהיה "שקול", מחצה זכויות ומחצה עוונות.

תולדות חייו

אחאב היה בנו של עמרי מלך ישראל, מייסד שושלת בית עמרי, שבנה את העיר שומרון ועשה אותה לבירת הממלכה. בתחילה מלך יחד עם אביו, ולאחר מותו מלך לבדו. לפי סדר עולם מלך עשרים ושתיים שנה. נשא לאישה את איזבל בת אתבעל מלך צידונים, ובכך נקשרה ממלכת ישראל בברית עם צידון. נולדו לו אחזיה ויהורם, שמלכו אחריו, ועתליה, שנישאה ליהורם בן יהושפט מלך יהודה. המקרא מתאר אותו כמי שהרע לעשות בעיני ה' יותר מכל המלכים שקדמו לו. בהשפעת איזבל הנהיג בישראל את עבודת הבעל והאשרה, הקים מזבח ובית לבעל בשומרון, ואיזבל רדפה את נביאי ה' והרגה רבים מהם. נגדו פעל אליהו הנביא: הוא גזר עצירת גשמים ובצורת על הארץ, ובמעמד הר הכרמל הוכיח לפני העם את אמונת ה' מול נביאי הבעל, שהומתו בנחל קישון. פרשה ידועה אחרת היא פרשת כרם נבות: נבות היזרעאלי סירב למכור לאחאב את כרמו, איזבל ארגנה עדי שקר והוציאה אותו להורג, ואחאב ירש את הכרם. אליהו גזר עליו שבמקום שבו ליקקו הכלבים את דם נבות ילקקו את דמו, אך משנכנע אחאב לפני ה' נדחתה הפורענות על ביתו לימי בנו. בתחום המדיני חיזק אחאב את ממלכת ישראל. הוא נלחם בבן הדד מלך ארם, שצר על שומרון, וניצח אותו פעמיים. בפעם השנייה חס על בן הדד וכרת עמו ברית, ועל כך הוכיחו אחד הנביאים. מואב הייתה משועבדת לבית עמרי בימיו. לקראת סוף ימיו יצא עם יהושפט מלך יהודה להילחם בארם על רמות גלעד, אף שמיכיהו בן ימלה ניבא את מפלתו. במלחמה נפגע מחץ, נשאר עומד במרכבתו עד הערב כדי שלא יברח הצבא, ומת באותו ערב. גופתו הובאה לשומרון ונקבר שם, ואת מרכבתו שטפו בברכת שומרון, שם ליקקו הכלבים את דמו. חז"ל ראו בו דמות מורכבת. רב נחמן אמר: "אחאב שקול היה", כלומר מחצה זכויות ומחצה עוונות. רבי יוחנן מנה אותו בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא, ובמדרש נאמר שהעמיד עבודה זרה על כל תלם ותלם בארץ ישראל. מנגד מסופר בתלמוד הירושלמי שתשובתו התקבלה, ובמדרשים נשתבח על הכבוד שנהג בתורה ובלומדיה, ונאמר שבזכות האחדות ששררה בעם בימיו הצליח במלחמותיו. הרמב"ם כתב שלא היה בעוונותיו דבר שהכריע את הכף לחובה מלבד דם נבות.

קישורים חיצוניים