
רבי אהרן בן חסון זי"ע
נולדה'תרנ"א, 1891 למניינם·מכנאס
נפטרכו באב ה'תשכ"ד, 04/08/1964 למניינם·ירושלים
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
רב אלקצר ודבדו ואב"ד אסואירה שבמרוקו, מחבר שו"ת מטה אהרן.
קשרים
- אביו
- רבי רפאל בן חסין
- רבותיו
- רבי חיים בירדוגורבי שמואל בן יתחרבי יוסף אלבאז
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרנ"א (1891) במכנאס (מרוקו), בנו של רבי רפאל בן חסין. היה צאצא בדור הרביעי של רבי דוד בן חסין, הפייטן בעל "תהלה לדוד". בילדותו למד מקרא אצל רבי שמואל בן יתח ורבי יוסף אלבאז, יחד עם ידידו רבי יוסף משאש. תלמוד ופוסקים למד בישיבת "עץ חיים" במכנאס אצל רבי חיים בירדוגו. בהמלצת רבי רפאל אנקווה התמנה לרב העיר אלקצר, ולאחר כשלוש שנים עבר לכהן ברבנות דבדו. משנת ה'תש"ו (1946) כיהן כרב העיר ואב"ד אסואירה עד שנת ה'תש"ך (1960). בשנת ה'תש"ז (1947) היה ממייסדי מועצת הרבנים במרוקו. לאחר עלייתו לארץ ישראל גר במעברה בירושלים וכיהן כרב המושב שדות מיכה. חיבר את שו"ת "מטה אהרן" ואת "זובח תודה" על הלכות שחיטה וטריפות. נפטר בכ"ו באב ה'תשכ"ד (1964) בירושלים ונקבר בהר המנוחות.
תולדות חייו
רבי אהרן בן חסין נולד בשנת ה'תרנ"א (1891) במלאח של מכנאס (מרוקו). אביו היה רבי רפאל בן חסין, בנו של רבי אברהם בן חסין. המשפחה התייחסה ארבעה דורות אחורה עד רבי דוד בן חסין, מגדולי הפייטנים של יהדות מרוקו ובעל "תהלה לדוד". אביו נפטר בניסן ה'תרפ"ו (1926). בילדותו למד מקרא אצל רבי שמואל בן יתח ורבי יוסף אלבאז. חברו לספסל הלימודים היה רבי יוסף משאש, ובין השניים נקשרה ידידות שנמשכה כל ימיהם. תלמוד ופוסקים למד בישיבת "עץ חיים" במכנאס אצל רבי חיים בירדוגו. כשבני קהילת אלקצר (אל-קסר אל-כביר) ביקשו רב לעירם, המליץ להם רבי רפאל אנקווה על רבי אהרן, והם מינו אותו לרבם. המשכורת שסיפקה קופת הקהילה הייתה דלה, ולכן עבר לאחר כשלוש שנים לכהן ברבנות העיר דבדו. בדבדו הקשה המושל הצרפתי על היהודים, ורבי אהרן הוכיח אותו על כך. בעקבות המקרה העבירו אותו השלטונות בשנת ה'תש"ו (1946) לאסואירה, ושם כיהן כרב העיר וכאב בית הדין. לצדו ישבו בבית הדין הדיינים רבי שמעון אביקצי ורבי משה ויזגאן, ולאחר פרישתו של רבי שמעון אביקצי הצטרף רבי רפאל יוסף בירדוגו. בשנת ה'תש"ז (1947) היה ממייסדי מועצת הרבנים במרוקו והשתתף בכינוסיה. כיהן באסואירה עד אייר ה'תש"ך (מאי 1960). רבי יוסף משאש עודד אותו לעלות לארץ ישראל, אך הזהיר אותו ש"ארץ ישראל נקנית בייסורים". רבי אהרן עלה בכל זאת, שוכן במעברה בירושלים וכיהן כרב המושב שדות מיכה. בשנותיו האחרונות התקשה להוציא לאור את כתביו ולא זכה למשרה רבנית ההולמת את מעמדו, ולדברי רבי יוסף משאש קשיי הקליטה הם שגרמו לו לחלות. חיבר את שו"ת "מטה אהרן", שיצא לאור עם הקדמה ביוגרפית מאת רבי יוסף משאש, ואת "זובח תודה" על הלכות שחיטה וטריפות. תשובות נוספות שלו נדפסו בספרים של חכמי מרוקו, ובהם "ויגד משה" לרבי משה ויזגאן ו"עטרת שלמה" לרבי שלמה דיין. פסקיו מתקופת כהונתו באסואירה מובאים גם בספרות ההלכה של בני דורו. נפטר בכ"ו באב ה'תשכ"ד (אוגוסט 1964) בירושלים, כבן שבעים ושלוש, ונקבר בבית העלמין הר המנוחות.
ספריו2
- זובח תודה
- שו"ת מטה אהרן