רבי אהרן פרלוב זי"ע - מקארלין (השני)

תולדות חייו

רבי אהרן פרלוב נולד בא' בסיון ה'תקס"ב (1802) לרבי אשר מסטולין (הראשון) ולאשתו פייגא. היה נכדו ושמו של רבי אהרן הגדול מקרלין, מתלמידי המגיד ממזריטש ומייסד חסידות קרלין. נשא לאשה את חוה, בתו של רבי מרדכי מקרמניץ, שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל, המגיד מזלוטשוב. בשנת ה'תקפ"ז (1826), אחרי פטירת אביו, התמנה בגיל 25 לאדמו"ר בקרלין, פרבר של פינסק. כך נעשה לאדמו"ר הרביעי בשושלת. הוא הנהיג את החסידות כארבעים וחמש שנה ונודע ככשרון ארגוני. בתקופתו התפשטה חסידות קרלין מאוד, ועיירות שלמות הצטרפו אליה. הוא נחשב לגדול האדמו"רים בחבל ליטא, והשפעתו הגיעה עד ווהלין. בשנת ה'תרכ"ד (1864) העביר את חצרו לעיירה סטולין הסמוכה, ומאז נקראת השושלת גם בשם קרלין-סטולין. רבי אהרן תמך ביישוב החסידי בארץ ישראל. חסידי קרלין ישבו בה מאז עלה לארץ דודו, רבי יעקב. הוא סייע לשקם את בית הכנסת של החסידים הראשונים בטבריה, בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק. בירושלים ישבה קבוצה קטנה של חסידיו, ובהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן, שנעשה לימים האדמו"ר מלעלוב. חיבורו "בית אהרן" נדפס לראשונה בברודי בשנת ה'תרל"ה (1875), אחרי פטירתו, ונדפס מאז כמה פעמים. בספר נאספו דברי תורה של אדמו"רי קרלין, ורובם משלו: דרשות על פרשות השבוע, אמרות חסידיות ומכתבים לחסידיו ולבנו. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של חסידות קרלין. שמו לקוח מתשובה של סבו בעניין מקורו של פיוט. נפטר במוצאי שבת, י"ז בסיון ה'תרל"ב (1872), בגיל שבעים, בשעת סעודה שלישית. באותה עת היה בדרכו לחתונת נכדתו. נקבר במאלינוב שבווהלין, ועל קברו הוקם אוהל. בנו, רבי אשר מסטולין (השני), כיהן במקומו ונפטר כשנה אחריו. בתו מרים נישאה לרבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, ובתו בת ציון ציפורה פייגא נישאה לרבי דוד טברסקי מזלאטיפולי.