
אדרינוס - שחיק עצמות
שחיק טמיא
קיסר רומא שדיכא את מרד בר כוכבא, גזר גזירות שמד והקים את איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים.
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד באיטליקה שבחצי האי האיברי (ספרד), וכיהן כקיסר רומא בשנים 117-138 לספירה, אחרי טראיאנוס. בתחילת שלטונו קיבלו היהודים את עלייתו בעין יפה, ובמדרשים מסופר על שיחותיו עם רבי יהושע בן חנניה. החלטתו לבנות על חורבות ירושלים עיר אלילית בשם איליה קפיטולינה הייתה מן הגורמים למרד בר כוכבא, ואת המרד דיכא ביד קשה בעזרת המצביא יוליוס סוורוס. לאחר המרד גזר גזירות שמד על המילה, על שמירת השבת ועל לימוד התורה, אסר על היהודים להיכנס לירושלים ושינה את שם הפרובינקיה יהודה ל"סוריה פלשתינה". בספרות חז"ל הוא נקרא "שחיק עצמות" ו"שחיק טמיא". נפטר בבאיה שבאיטליה, ונקבר במאוזוליאום שלו ברומא, היא טירת סנט'אנג'לו.
תולדות חייו
אדריאנוס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus) נולד באיטליקה שבחצי האי האיברי, סמוך לסביליה של היום. יש הסבורים שנולד ברומא. הוא עלה לשלטון אחרי הקיסר טראיאנוס, וכיהן כקיסר רומא כעשרים שנה, בשנים 117-138 לספירה. במקורות חז"ל שמו נכתב בצורות אחדות: "אדרינוס" במדרש איכה רבה, "אנדריאנוס" בבראשית רבה ובילקוט שמעוני, ובמקומות אחרים "אדריינוס". בתחילת שלטונו קיבלו היהודים את עלייתו בעין יפה, והוא אף דיבר על בניית ירושלים מחדש. במדרשי חז"ל נשתמרו שיחות שקיים עם רבי יהושע בן חנניה בענייני אמונה ותורה. באחת מהן השווה את מצבו של עם ישראל לכבשה העומדת בין שבעים זאבים, ורבי יהושע השיב שגדול הרועה המציל אותה. בשנת 130 לספירה ביקר בארץ ישראל, ולזכר ביקורו נטבעו מטבעות שעליהם הכתובת "ביאת הוד הקיסר ליהודה". לימים החליט אדריאנוס לבנות על חורבות ירושלים עיר אלילית בשם איליה קפיטולינה, ובה מקדש ליופיטר. לפי המסופר במכלול, כשנודע הדבר ביקש רבי יהושע בן חנניה להרגיע את העם בבקעת בית רימון במשל האריה והשועל. ההיסטוריונים חלוקים אם הקמת העיר הייתה מן הגורמים למרד בר כוכבא או עונש שבא אחריו. במרד, שפרץ בשנת 132 לספירה, נלחמו היהודים בהנהגת שמעון בר כוסבא, ואדריאנוס הפקיד את דיכויו בידי המצביא יוליוס סוורוס. בדיכוי המרד נהרגו רבים מישראל. לאחר המרד גזר אדריאנוס גזירות שמד: הוא אסר על המילה, על שמירת השבת, על לימוד התורה ועל קיום המצוות, ובימיו נהרגו חכמים מעשרה הרוגי מלכות. ירושלים נעשתה עיר נכרית שנאסר על היהודים להיכנס אליה, ושם הפרובינקיה יהודה הוחלף ל"סוריה פלשתינה". בגלל מעשים אלה כינוהו חז"ל "שחיק עצמות" ו"שחיק טמיא", כלומר יישחקו עצמותיו. הכינוי נזכר בבראשית רבה, בויקרא רבה ובמסכת סופרים. במדרש איכה רבה מסופר על אכזריותו כלפי היהודים שפגשו בו, ובדעת מובא שחז"ל כינוהו "רשע". אדריאנוס נפטר בבאיה שעל חוף מפרץ נאפולי. תחילה נקבר בפוצואולי הסמוכה, ולאחר מכן הועברו שרידיו למאוזוליאום שבנה לעצמו על גדת הטיבר ברומא, היא טירת סנט'אנג'לו של היום. את מקומו כקיסר תפס אנטונינוס פיוס.