
קשרים
- אביו
- #1063
- בני/בנות זוג
- רחל בת יצחק אייזיק פעשעס
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרכ"ד (1864) בראסיין (ליטא) לרבי הלל ליבשיץ, ולמד כנראה בתלמוד תורה בקלם. בגיל 19 נשא לאישה את רחל, בתו של מוכר הספרים יצחק אייזיק פעשעס מביאליסטוק. בשנת ה'תרמ"ז (1887) התמנה לרב ביורבורג, ואחר כך כיהן ברבנות בויסק שבקורלנד, ושם ירש אותו רבי אברהם יצחק הכהן קוק. באמצע שנות התשעים של המאה ה-19 נקרא לכהן כרב ואב"ד בפלוצק. משנת ה'תרס"ו (1906) ועד פטירתו כיהן כרבה של קאליש, ונבחר ליושב ראש אגודת הרבנים בפולין. חיבורו העיקרי הוא "המדרש והמעשה" על פרשות התורה. נפטר בתענית אסתר, יג באדר ב ה'תרצ"ב (1932), בקאליש, ובהלווייתו נחנך בית העלמין החדש של העיר.
תולדות חייו
נולד בראסיין שבליטא לרבי הלל ליבשיץ. לפי המקורות נולד בשנת ה'תרכ"ד (1864), ויש שכתבו ה'תרכ"ב (1862). כבר בצעירותו נודע כעילוי וכמתמיד, וכנראה למד בתלמוד תורה בקלם. בגיל 19 נשא לאישה את רחל, בתו של מוכר הספרים הביאליסטוקאי יצחק אייזיק פעשעס. גם אחיו, רבי אליעזר ליבשיץ (רבה של זדונסקה וולה) ורבי יעקב ליבשיץ (רבה של קונין), כיהנו ברבנות. בשנת ה'תרמ"ז (1887) התמנה לרב ביורבורג שבליטא. משם עבר לכהן כרב בבויסק שבקורלנד, וכשעזב אותה ירש אותו רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן עד אז כרבה של זיימל. באמצע שנות התשעים של המאה ה-19 נקרא לכהן כרב ואב"ד בפלוצק, בין השאר משום שיכול היה למלא גם את תפקיד הרב מטעם הממשלה. בשנת ה'תרס"ב (1902) הועמד כמועמד לרבנות ורשה, אך מינויו לא יצא אל הפועל. בשנת ה'תרס"ג (1903) פרש מהרבנות בעקבות מחלוקת על משרת הרב מטעם, ובשנה שלאחר מכן נבחר שוב לתפקיד. משנת ה'תרס"ו (1906) ועד פטירתו כיהן כרבה של קאליש. לפי המקורות דחה הצעות לכהן ברבנות לודז' וקובנה. הוא נבחר ליושב ראש אגודת הרבנים בפולין. אחרי מלחמת העולם הראשונה עסק גם בענייני ציבור, ועם הקמת פולין העצמאית נבחר למועצת העיר קאליש. בשנת ה'תרפ"ו (1926) ביקר בארצות הברית בהזמנת ועד עזרת תורה ואגודת הרבנים, ובשנת ה'תרפ"ט (1929) השתתף כנציג יהדות פולין באספת היסוד של הסוכנות היהודית בציריך. חיבורו העיקרי הוא "המדרש והמעשה" על פרשות התורה, ובו שני חלקים: חלק הדרושים ו"עמק ההלכה". כרכיו על חמשת חומשי התורה יצאו לאור בין השנים ה'תרס"א-ה'תרפ"ט (1901-1929). בכרך על ספר דברים נכלל גם קונטרס התעוררות לימים הנוראים. בסביבות שנת ה'תש"ל (1970) נדפס הספר מחדש בתל אביב, בלי החלק ההלכתי. הוא הדפיס גם הגהות, ובסופן קונטרס בעניין שמיטת כספים. נפטר בתענית אסתר, יג באדר ב ה'תרצ"ב (1932), בקאליש. בהלווייתו נחנך בית העלמין החדש של העיר. בצוואתו ביקש שבנו, רבי אליעזר ליבשיץ, ימלא את מקומו ברבנות קאליש, אך הקהילה בחרה ברבי מנחם מנדל אלטר, והעניין הוסדר רק בשנת ה'תרצ"ח (1938).
ספריו1
- המדרש והמעשה