א

אגריפס - אגריפס המלך

אגריפס הראשון

תנאים

נולדג'תשפ"א, ~-0010 למניינם

נפטרג'תת"ד, 03/0044 למניינם·קיסריה

מלך יהודה מבית הורדוס ומצאצאי החשמונאים, שנזכר לשבח במשנה על קריאתו בהקהל.

קשרים

אמו
ברניקי
בני/בנות זוג
קיפרוס
ילדיו
אגריפס השניברניקימריםדרוסילה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת 11 או 10 לפני הספירה, בן לאריסטובולוס, נכדם של הורדוס ומרים החשמונאית, ולברניקי, בת אחותו של הורדוס. אביו הוצא להורג בילדותו, והוא גדל והתחנך ברומא בחצר הקיסרית, יחד עם קלאודיוס, לימים הקיסר. לאחר שנים של נדודים, ובהן כהונה כאגורנומוס (ממונה על השוק) בטבריה, מונה בשנת 37 לספירה על ידי הקיסר קליגולה למלך על חלק מארץ ישראל. בשנת 41 צירף אליו הקיסר קלאודיוס את יהודה ושאר חלקי ממלכת הורדוס. בימי מלכותו דאג לבית המקדש ולתושבי ירושלים, והחל לבנות את החומה השלישית של העיר. חז"ל תיארו אותו באור חיובי, ובמשנה מסופר שקרא בעמידה בפרשת המלך במעמד הקהל, והחכמים שיבחו אותו. נפטר בקיסריה בשנת 44 לספירה.

תולדות חייו

אגריפס, שנולד בשם מרקוס יוליוס אגריפס, היה בנו של אריסטובולוס, בנם של הורדוס ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתה של שלומית אחות הורדוס. כך היה מצאצאי בית הורדוס וגם מצאצאי בית חשמונאי. שמו ניתן לו לזכרו של המצביא הרומי מרקוס ויפסניוס אגריפה, ידידו של הורדוס. כשהיה כבן שלוש הוציא הורדוס להורג את אביו ואת דודו אלכסנדר. היו לו שני אחים, הורדוס, לימים מלך כלקיס, ואריסטובולוס, ושתי אחיות, הרודיאס ומרים. בצעירותו חי ברומא והתחנך בחצר הקיסרית, יחד עם דרוסוס בנו של הקיסר טיבריוס ועם קלאודיוס, לימים הקיסר. הוא נשא לאישה את קיפרוס, בת דודתו, בתם של שלומציון ושל פצאל בן פצאל. לאחר שחזר לארץ ישראל כיהן תקופה מסוימת כאגורנומוס (ממונה על השוק) בטבריה, ואחר כך שהה בחצר נציב סוריה באנטיוכיה. כשחזר לרומא נאסר בימי טיבריוס, ושוחרר עם עלייתו של הקיסר קליגולה. בשנת 37 לספירה מינה אותו קליגולה למלך על הטטרכיה של פיליפוס בצפון-מזרח הארץ, ולאחר הגליית הורדוס אנטיפס נוספו לממלכתו גם הגליל ועבר הירדן. עם עלייתו של קלאודיוס לשלטון בשנת 41, שבה תמך, צורפו לממלכתו גם יהודה, שומרון ואדום. כך שלט בממלכה כגודל ממלכת סבו הורדוס, והיה המלך האחרון ששלט ביהודה. בימי מלכותו פעל לטובת היהודים. הוא תרם לבית המקדש, מינה כהנים גדולים, ויתר על המסים לתושבי ירושלים והחל לבנות את החומה השלישית סביב העיר. בניית החומה הופסקה בלחץ השלטון הרומי, לאחר שנציב סוריה חשד בו בחתירה נגד רומא. הוא היחיד מבית הורדוס שדמותו מצטיירת באור חיובי בעיני חז"ל. במשנה (סוטה ז, ח) מסופר שבמעמד הקהל קיבל אגריפס המלך את ספר התורה וקרא בו בעמידה, והחכמים שיבחו אותו. כשהגיע לפסוק "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" זלגו עיניו דמעות, בגלל מוצאו מבית הורדוס, והעם קראו לו "אחינו אתה". נפטר בקיסריה במרץ 44 לספירה, כבן חמישים וארבע, ממחלה שתקפה אותו בעת משחקים שנערכו בעיר. אחריו נותרו בנו אגריפס השני ובנותיו ברניקי, מרים ודרוסילה. בן נוסף, דרוסוס, נפטר בילדותו.