
רבי אברהם שמואל בנימין סופר זי"ע - החשב סופר
נולדא בחשון ה'תרס"ב, 14/10/1901 למניינם·פרשבורג
נפטרכא בתשרי ה'תשכ"ב, 01/10/1961 למניינם·ירושלים
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
רבה של פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג בירושלים, בנו של בעל "דעת סופר" ומחבר "חשב סופר".
קשרים
- אביו
- רבי עקיבא סופר
- אמו
- הינדא שפרינצא
- בני/בנות זוג
- אסתר חנה
- ילדיו
- רבי שמחה בונם סופרטובה שיינדלשרה מלכה
- רבותיו
- רבי עקיבא סופר
- חברותות
- רבי משה סופר (ערלוי)רבי אברהם סופר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בא' בחשון ה'תרס"ב (1901) בפרשבורג (ברטיסלבה, סלובקיה). הוא היה בנו הבכור של רבי עקיבא סופר בעל "דעת סופר", מצאצאי החתם סופר. למד מפי אביו, ומשנת ה'תרפ"ה (1925) לימד בישיבת פרשבורג. כשעלה אביו לארץ ישראל בה'תרצ"ט (1939), מילא את מקומו כרב העיר וכראש הישיבה, ובשנות השואה לימד תלמידים בסתר. בה'תש"ד (1943) הגיע לירושלים דרך בודפשט, וסייע לאביו לייסד מחדש את ישיבת פרשבורג. לאחר פטירת אביו בה'תש"ך (1960) עמד בראש הישיבה, כיהן כנשיא כולל שומרי החומות וחוג חתם סופר, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חידושיו נדפסו בספרי "חשב סופר". נפטר ביום הושענא רבה ה'תשכ"ב (1961) ונקבר בהר המנוחות בירושלים, לצד אביו.
תולדות חייו
נולד בא' בחשון ה'תרס"ב (1901) בפרשבורג, בנו הבכור של רבי עקיבא סופר בעל "דעת סופר", רבה של פרשבורג. אמו, הינדא שפרינצא, הייתה בתו של רבי יצחק לייב סופר. כך היה צאצא של החתם סופר גם מצד אביו וגם מצד אמו. את תורתו קיבל בעיקר מפי אביו, ולמד בחברותא עם רבי משה סופר ורבי אברהם סופר, בני רבי שמעון סופר מערלוי. נשא לאישה את אסתר חנה, בתו של רבי יוסף יצחק קאהן מקטוביץ בעל "פרי יוסף". בשנת ה'תרפ"ה (1925) החל לכהן כר"מ בישיבת פרשבורג, שבראשה עמד אביו. בסוף שנת ה'תרצ"ט (1939) עלה אביו לארץ ישראל, והוא מילא את מקומו כרב העיר וכראש הישיבה. בשנות השואה המשיך ללמד תלמידים בסתר בבית מדרשו של החתם סופר. בסיון ה'תש"ג (1943) נמלט לבודפשט, ובכ"ח בחשון ה'תש"ד הגיע לארץ ישראל. בירושלים פעל יחד עם אביו לייסוד מחדש של ישיבת פרשבורג ולימד בה. בשכונת סנהדריה ייסד את "מעון החתם סופר" לילדים יתומים ניצולי השואה, ולצדו תלמוד תורה וישיבה קטנה. בשנת ה'תש"ו (1946) שהה כשנה בארצות הברית כדי לגייס כספים למוסדות. בשנת ה'תשי"ד (1954) יצא לשם שוב, ובכספים שגייס רכש את המגרש בגבעת שאול שעליו עומד בניין הישיבה. הוא גם עסק בהוצאה לאור של כתבי אביו. לאחר פטירת אביו בה'תש"ך (1960) עמד בראש ישיבת פרשבורג. הוא כיהן גם כנשיא כולל שומרי החומות וחוג חתם סופר, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חידושיו נאספו בספר "חשב סופר" על התורה, ששמו ראשי תיבות של "חידושי שמואל בנימין", ונספח לו "אהל חנה" על הנ"ך. ספר נוסף בשם "חשב סופר" כולל את חידושיו על הש"ס ועל השולחן ערוך ואת תשובותיו. שני הספרים יצאו לאור לאחר פטירתו על ידי בנו. נפטר בבוקר יום הושענא רבה, כ"א בתשרי ה'תשכ"ב (1961), בגיל 59, ונקבר בהר המנוחות בירושלים, לצד אביו. את מקומו בראשות הישיבה מילא בנו, רבי שמחה בונם סופר. בנותיו היו טובה שיינדל, אשת אברהם יוסף שפירא, ושרה מלכה, אשת רבי אברהם בנימין לודמיר בעל "נחלת אב".
ספריו2
- אהל חנה
- חשב סופר