א

רבי אברהם שמואל בכרך זי"ע

אחרונים

נולד~1575 למניינם·בומסלא

נפטרכז באייר ה'שע"ה, 26/05/1615 למניינם·גרנסהיים

נטמןבית העלמין היהודי, אלסבך

רב וורמייזא ומדינת הפפאלץ, נכד המהר"ל מפראג בנישואין, ותשובותיו נדפסו בשו"ת חוט השני.

קשרים

אביו
רבי יצחק בכרך
בני/בנות זוג
חוה בכרך
ילדיו
רבי משה שמשון בכרך
רבותיו
המהר"ל מפראגרבי יצחק כ"ץ מפראג

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'של"ה (1575) לערך בבומסלא (צ'כיה), לאביו רבי יצחק בכרך. למד אצל המהר"ל מפראג ואצל חותנו רבי יצחק כ"ץ, חתן המהר"ל, שאת בתו חוה נשא בשנת ה'ש"ס (1600). כיהן תחילה כדרשן בפראג ואחר כך כרב בעיר הולדתו בומסלא, בקולין ובפוהרליץ (מורביה). בשנת ה'שס"ט (1609) לערך נתמנה לרב וורמייזא ומדינת הפפאלץ. עסק גם בחכמת העיבור והתכונה, וחיבר פירוש להלכות קידוש החודש לרמב"ם, חיבורים בוויכוח עם הנצרות ופיוטים, ורובם נותרו בכתב יד. נכדו רבי יאיר חיים בכרך בעל "חוות יאיר" הדפיס את תשובותיו בספר "חוט השני". אחרי פרעות וגירוש יהודי וורמייזא בפסח ה'שע"ה נפטר בגלות בגרנסהיים, בכ"ז אייר ה'שע"ה (1615), בן כארבעים, ונקבר בבית העלמין היהודי באלסבך.

תולדות חייו

רבי אברהם שמואל בכרך נולד בשנת ה'של"ה (1575) לערך בבומסלא שבבוהמיה (היום מלאדה בולסלב, צ'כיה), לאביו רבי יצחק בכרך. שמו המקורי היה שמואל, והשם אברהם נוסף לו כשחלה. בצעירותו למד בפראג אצל המהר"ל ואצל רבי יצחק כ"ץ, חתנו של המהר"ל. בשנת ה'ש"ס (1600) נשא בפראג את חוה, בתו של רבי יצחק כ"ץ ונכדת המהר"ל, שנודעה בבקיאותה בתורה. את דרכו הציבורית החל כדרשן בפראג, ולאחר מכן נתמנה לרב בעיר הולדתו בומסלא. אחר כך כיהן ברבנות בקולין שבבוהמיה, בסביבות שנת ה'שס"ו (1606), ובפוהרליץ שבמורביה, בסביבות שנת ה'שס"ז (1607). בסביבות שנת ה'שס"ט (1609) נקרא לכהן כרב וורמייזא ומדינת הפפאלץ, ובתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו. בתקופת כהונתו בוורמייזא ניהל מחלוקת עם רבני פרנקפורט. מלבד עיסוקו בהלכה עסק בחכמת העיבור ובתכונה. חיבר פירוש להלכות קידוש החודש לרמב"ם והשגות על חיבור אחר באותו נושא, פירושים לספר "צורת הארץ" ולחיבורים נוספים בתכונה, חיבור על חשבון הלוח, חיבורים בוויכוח עם הנצרות וכמה פיוטים. רוב חיבוריו אבדו, ומקצתם נותרו בכתב יד. בנו הדפיס מקצת מחידושיו בספר "שמן המאור", ונכדו רבי יאיר חיים בכרך בעל "חוות יאיר" הדפיס את תשובותיו בספר "חוט השני" (ה'תל"ט, 1679), ושיבח את רוחב ידיעותיו. בשביעי של פסח ה'שע"ה (1615) התנפלו פורעים, בעידוד גילדות העיר, על יהודי וורמייזא, החריבו את בית הכנסת וגירשו את הקהילה מהעיר. כחודש לאחר מכן, בכ"ז אייר ה'שע"ה (26 במאי 1615), נפטר בגלות בגרנסהיים שבהסן, בן כארבעים, ונקבר בבית העלמין היהודי באלסבך הסמוכה. בנו היחיד, רבי משה שמשון בכרך, כיהן אף הוא כרב וורמייזא, ונולדו לו גם שלוש בנות. נכדו רבי יאיר חיים בכרך היה מגדולי הפוסקים בדורו.

ספריו1