רבי אברהם מאיר יעקובוביץ זי"ע

תולדות חייו

נולד בז' באב ה'תרפ"ח (1928) בירושלים לרבי אהרן יעקובוביץ, שהיה לימים ראש מערכת "אוצר הפוסקים", ולשפרה בת רבי אריה לוין. נקרא על שם אבי סבתו, רבי אברהם מאיר זקהיים. בילדותו חלה במחלה קשה, וסבו רבי אריה לוין הוסיף לו את השם מרדכי, על שם רבי מרדכי מפינסק. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" בירושלים, והיה קרוב מאוד לסבו רבי אריה לוין, שחיבב אותו במיוחד. בבחרותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, זמן קצר לאחר הקמתה. שם הושפע מאוד מהמשגיח רבי אבא גרוסברד, ולמד אצל רבי שמואל רוזובסקי ורבי דוד פוברסקי. בתחילת ה'תש"ח (1947) קרא לו דודו רבי אליעזר פלצ'ינסקי להצטרף להקמת ישיבת סלבודקא בבני ברק, והוא היה ממייסדיה יחד עם רבי נתן צבי שולמן ודודו רבי שמחה שלמה לוין. בתקופה זו נקשר לראש הישיבה רבי יצחק אייזיק שר. לאחר זמן קצר עזב את הישיבה יחד עם רבי אליעזר פלצ'ינסקי, והרב מפוניבז' קיבל אותו שוב לישיבתו, שבה למד עד קיץ ה'תש"ט (1949). אז עבר ללמוד בישיבת בית אריה שהקים דודו רבי אליעזר פלצ'ינסקי, ולאחר מכן בכולל של רבי אברהם דוד רוזנטל בירושלים. בה'תשי"א (1951) נשא את דבורה, בתו של רבי דוד דרבקין, חבר מערכת "אוצר הפוסקים". לאחר נישואיו מינה אותו סבו רבי אריה לוין למלמד בתלמוד תורה "עץ חיים", ולאחר כשנה חזר ללמוד בישיבת בית אריה. בניסן ה'תשט"ז (1956), בגיל 28, נסמך לרבנות על ידי רבי אליהו ראם, ובהמשך גם על ידי רבי שרגא פייבל פרנק ורבי אברהם דוד רוזנטל. בגיל 31 החל לשמש ברבנות המושבה נחלת יהודה, הסמוכה לראשון לציון, וכשנתיים לאחר מכן, בטבת ה'תשכ"ב, מונה רשמית לרב היישוב. בשנות כהונתו הרחיב את בית הכנסת, הקים מקווה נוסף, ביסס את המועצה הדתית המקומית ומסר שיעורי תורה. כן ארגן הרצאות ופעילויות לנוער החילוני שלמד בכפר הנוער ויצו נחלת יהודה, ותושבי המקום נהגו להתייעץ עמו בעניינים שונים. בשנותיו האחרונות, לאחר שנחלת יהודה צורפה לראשון לציון, מונה לרב העיר ראשון לציון לצד רבי יהודה דוד וולפא. בשנים אלו הקדיש זמן רב לעולים מברית המועצות שהתיישבו בשכונות העיר: לימד אותם יהדות ומושגי יסוד, וערך עבורם בריתות מילה, חופות וקידושין, ובמקרים מסוימים גם גיורים לחומרא. נפטר בכ"ב באדר ה'תשנ"א (1991), בגיל 62, בראשון לציון, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. חידושיו על התורה ועל הש"ס נדפסו לאחר פטירתו בספר "מאור אברהם", שחלקו האחרון מוקדש לתולדותיו ולתולדות משפחתו. חתנו הוא הרב יעקב גרוסברד, בנו של רבי צבי שרגא גרוסברד.