א

רבי אברהם לאנדא לנדא זי"ע - הטשכנובר

הגאון מטשכנוב

אחרוניםחסידים

נולדה'תקמ"ד, 1784 למניינם·פרניצ'וב

נפטרה באדר א ה'תרל"ה, 10/02/1875 למניינם·טשכנוב

נטמןבית העלמין היהודי, טשכנוב

רבה של טשכנוב כחמישים וחמש שנה ואדמו"ר, אבי שושלת חסידות סטריקוב ומחבר "זכותא דאברהם".

קשרים

אביו
רבי רפאל דובז'ינסקי
אמו
רדה
ילדיו
רבי זאב וולף לנדא מסטריקוברבי דב בעריש מביאלהרבי רפאל לנדארבי יעקב לנדא
רבותיו
רבי פישל מסטריקוב
תלמידיו
רבי יחיאל מאיר מגוסטיניןרבי אלעזר הכהן מפולטוסקרבי יוסף חיים קארא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקמ"ד (1784) בכפר פרניצ'וב (פולין), לרבי רפאל דובז'ינסקי. בנעוריו נשלח ללמוד בפלוצק, ושם נשא את בת פרנס הקהל רבי דן לנדא, שעל שמו נקרא. רבו המובהק היה רבי פישל מסטריקוב. בשנת ה'תק"פ (1820) נתמנה לרבה של טשכנוב, הקים בה ישיבה ועמד בראשה, וכיהן ברבנות העיר כחמישים וחמש שנה; בשבע שנותיו האחרונות העביר את הרבנות לבנו רבי יעקב. משנת ה'תרכ"ו (1866), לאחר פטירת רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם", נהג אדמו"רות, והיה אבי שושלת חסידות סטריקוב. מתורתו נדפסו "זכותא דאברהם", "צלותא דאברהם", "אהבת חסד" ו"בית אברהם". נפטר בה' באדר א' ה'תרל"ה (1875) ונקבר בבית העלמין בטשכנוב.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקמ"ד (1784) בכפר פרניצ'וב שבפולין, לרבי רפאל דובז'ינסקי (נפטר ה'תקפ"ד, 1824) ולאמו רדה, נכדתו של רבי זאב וולף אויערבך מלונטשיץ. בנעוריו נשלח ללמוד תורה בפלוצק, ושם לקחו לחתן פרנס הקהל רבי דן לנדא, וממנו נקבע שם משפחתו. רבו המובהק היה רבי פישל מסטריקוב, ויש המשערים שלמד גם אצל רבי אריה ליב צינץ מפלוצק. בשנת ה'תק"פ (1820) נתמנה לרבה של טשכנוב (צ'חאנוב), ומיד עם קבלת הרבנות הקים בעיר ישיבה ועמד בראשה. כיהן ברבנות העיר עד פטירתו, כחמישים וחמש שנה, ושאלות בהלכה נשלחו אליו מקהילות רבות. בשבע השנים האחרונות לחייו העביר את משרת הרבנות לבנו רבי יעקב. בשנת ה'תרכ"ו (1866), לאחר פטירת רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם", נעתר לבקשות רבים וקיבל עליו הנהגת עדה חסידית בטשכנוב, ואלפי חסידים נהרו אליו. עם זאת שמר על כמה מנהגים שאינם מקובלים אצל אדמו"רים, ובהם תפילה בנוסח אשכנז. הוא נחשב לאבי שושלת חסידות סטריקוב, שבנו רבי זאב וולף לנדא עמד בראשה. בארבעים שנותיו האחרונות נמנע מלהעלות את חידושיו על הכתב, ולכן נשאר מעט מתורתו. רוב ספריו נערכו ונדפסו בידי צאצאיו לאחר פטירתו, ובהם "זכותא דאברהם" - דרשות וחידושים על הש"ס, "צלותא דאברהם", "אהבת חסד" - חידושים בהלכה על סדרי נשים וטהרות, ו"בית אברהם". נכדו רבי מנחם מנדל חיים לנדא מזאווירצ'ה חיבר את "ויעש אברהם" על נוסח תפילתו ומנהגיו. בין תלמידיו נמנו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק ורבי יוסף חיים קארא. בניו היו רבי זאב וולף מסטריקוב, רבי דב בעריש מביאלה, רבי רפאל ורבי יעקב, ממשיכו ברבנות טשכנוב. נפטר בה' באדר א' ה'תרל"ה (1875), כבן תשעים ואחת, ונקבר בבית העלמין היהודי הישן שבמרכז טשכנוב. בשנת ה'תש"א (1941), בימי מלחמת העולם השנייה, הועתק קברו לבית העלמין החדש. לאחר המלחמה הוקמה מצבה על קברו, אך היא הוסרה לימים, ומקום קבורתו המדויק אינו ידוע כיום.

ספריו4

  • אהבת חסד
  • בית אברהם
  • זכותא דאברהם
  • צלותא דאברהם

קישורים חיצוניים