רבי אברהם חיים נאה זי"ע - הגר"ח נאה

תולדות חייו

נולד בחברון בי"ג באייר ה'תר"ן (1890) לרבי מנחם מענדל נאה ולאמו מוסיא. אביו היה מראשי קהילת חב"ד בחברון ועמד בראש ישיבת מגן אבות, שייסד רבי חיים חזקיהו מדיני בעל "שדי חמד". בצעירותו למד בישיבה זו, ואחר כך המשיך בירושלים בישיבות אוהל משה ותורת חיים. הוסמך להוראה בידי רבי יצחק ירוחם דיסקין, רבי יעקב אורנשטיין ורבי יצחק וינוגרד, והיה מקורב לשלושת האדמו"רים האחרונים של חב"ד. בגיל צעיר נשא לאשה את דבורה, בתו של שאול יצחק פיינשטיין. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשרבים מבני היישוב גורשו או יצאו מארץ ישראל, ייסד באלכסנדריה (מצרים) את ישיבת "ארץ ישראל", שלמדו בה כמאתיים תלמידים. בתקופה מסוימת שהה גם בבוכרה, הרביץ תורה בסמרקנד (אוזבקיסטן) וחיבר בשפה הבוכרית את "חנוך לנער" על הלכות תפילין. לאחר המלחמה שב לירושלים. שם שימש סופר בית הדין של העדה החרדית, כיהן כרב שכונת הבוכרים וכדיין, והיה ממייסדי ישיבת תורת אמת של חב"ד ומראשי כולל חב"ד. ערך את לוח כולל חב"ד, שפרסם הלכות ומנהגים לפי השנה, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. במשך שנים כתב גם מדור הלכתי שבועי בעיתון "המודיע". עיקר פעלו התורני היה בשני תחומים: שולחן ערוך הרב וסידורו של רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא), ושיעורי ההלכה. בספרו "קצות השלחן", בתשעה חלקים, סידר את הלכות אורח חיים מתוך שולחן ערוך הרב, והוסיף לו הערות "בדי השלחן". ב"פסקי הסידור" ביאר את ההלכות שבסידור אדמו"ר הזקן. בספריו "שיעורי תורה", "שיעורי ציון", "קונטרס השיעורים" ו"שיעור מקוה" המיר את שיעורי חז"ל, כגון כזית, כביצה ורביעית, למידות של ימינו. שיעוריו מתקבלים ברוב תפוצות ישראל, ומכונה על שמם "בעל השיעורים". חיבר גם את "קונטרס החליבה", "דברי צדק" ו"שנות חיים". אשתו נפטרה בשנת ה'תרצ"ח (1938), ובשנה שלאחר מכן נרצח בנו שניאור זלמן דב, בן שמונה, בסמוך לשער הגיא. בנו רבי ברוך נאה (1915-1995) ערך אחריו את לוח כולל חב"ד. רבי אברהם חיים נאה נפטר בירושלים בכ' בתמוז ה'תשי"ד (1954), והוא בן 64. הוא נקבר בהר המנוחות.