א

רבי אברהם חיים זי"ע

אחרוניםחסידים

נולדה'תפ"ו, ~1726 למניינם

נפטרכו בטבת ה'תקע"ו, 27/01/1816 למניינם·זלוטשוב

נטמןזלוטשוב

רב זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש, מחבר 'אורח לחיים' על התורה ו'פרי חיים'.

קשרים

אביו
רבי גדליה בן הרב בנימין זאב וולף
בני/בנות זוג
בת רבי פנחס הורוביץשרה מרים בת רבי ישכר בער מזלוטשוב
רבותיו
המגיד ממזריטשרבי יחיאל מיכל מזלוטשוברבי שמעלקא מניקלשבורגרבי פנחס הורוביץ

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בערך בשנת ה'תפ"ו (1726), בנו של רבי גדליה, אב"ד זברוב ואחר כך זלוטשוב (אוקראינה), בן רבי בנימין זאב וולף אב"ד ז'ולקיב. למד אצל המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי שמעלקא מניקלשבורג. נשא את בתו של רבי פנחס הורוביץ בעל "ההפלאה". כיוון שלא נולדו להם ילדים התגרש ממנה, ונשא את בתו של רבי ישכר בער מזלוטשוב, אך גם ממנה לא נולדו לו ילדים. כיהן ברבנות בזברוב, ובשנת ה'תקנ"ג (1793) החל לכהן ברבנות זלוטשוב, במקום חמיו שעלה לארץ ישראל. גידל בביתו את רבי יקותיאל שמעלקא, בנו של רבי משה לייב מסאסוב, ואת בן אשתו, רבי יוסף עזריאל בנו של רבי חיים אוריה לייבוש, לימים רבה של גוליגור. לעת זקנותו הוסיפו לו את השם "יוסף". חיבר את "אורח לחיים" על התורה, בדרך הקבלה והחסידות, ואת "פרי חיים" על מסכת אבות ועל הגדה של פסח. נפטר בכ"ו בטבת ה'תקע"ו (1816) ונקבר בזלוטשוב.

תולדות חייו

רבי אברהם חיים נולד בערך בשנת ה'תפ"ו (1726) למשפחת רבנים. אביו, רבי גדליה, כיהן כאב"ד זברוב ואחר כך כאב"ד זלוטשוב שבגליציה המזרחית, וסבו, רבי בנימין זאב וולף, היה אב"ד ז'ולקיב. בצעירותו נמשך לתנועת החסידות ונמנה עם תלמידי המגיד ממזריטש. למד גם אצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ואצל רבי שמעלקא מניקלשבורג. נשא את בתו של רבי פנחס הורוביץ בעל "ההפלאה" והיה גם תלמידו, וחידושים שלו מובאים בספר "ההפלאה". מנישואים אלה לא נולדו לו ילדים, והנישואים הסתיימו (לפי מקור אחד בגירושין ולפי אחר באלמנות). אחר כך נשא את שרה מרים, בתו של רבי ישכר בער מזלוטשוב בעל "מבשר צדק", אך גם ממנה לא נולדו לו ילדים. תחילה כיהן ברבנות בזברוב. בשנת ה'תקנ"ג (1793), כשעלה חמיו רבי ישכר בער לארץ ישראל, נתמנה לרב בזלוטשוב במקומו, ובה כיהן עד סוף ימיו. אף שלא היו לו ילדים, גידל בביתו את רבי יקותיאל שמעלקא, בנו של רבי משה לייב מסאסוב, ואת בן אשתו, רבי יוסף עזריאל, בנו של רבי חיים אוריה לייבוש, שלימים כיהן כרבה של גוליגור. לעת זקנותו, כנהוג, הוסיפו לו את השם "יוסף". חיבורו העיקרי, "אורח לחיים", הוא פירוש על התורה בדרך הקבלה והחסידות, המצטיין בבהירותו ומשמש גם מאסף לדברי חסידות של צדיקים שקדמו לו. את הספר הכין לדפוס בעצמו בשנים ה'תקס"ד-ה'תקע"ד (1804-1814), והוא זכה להסכמות מגדולי החסידות בדורו, ובהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. רבי אפרים זלמן מרגליות, קרובו, כתב בהקדמה שהיה "אדם גדול בתורה ובחסידות" ושעסק בתפילה רוב היום. הספר נדפס בברדיטשוב בשנת ה'תקע"ז (1817), לאחר פטירתו, ביוזמת בן אשתו רבי יוסף עזריאל. חיבוריו "פרי חיים" על מסכת אבות ו"פרי חיים" על הגדה של פסח נדפסו בלבוב בשנת ה'תרל"ג (1873). נפטר בשיבה טובה בכ"ו בטבת ה'תקע"ו (1816), בגיל תשעים לערך, ונקבר בזלוטשוב.

מתורתו

אברהם מזלוטשוב

ספריו2

  • אורח לחיים
  • פרי חיים

קישורים חיצוניים