
נבל - הכרמלי
עשיר מבית כלב שישב במעון ובכרמל, דחה את בקשת דוד, ואשתו אביגיל נישאה לדוד אחרי מותו.
קשרים
- בני/בנות זוג
- אביגיל
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נבל הכרמלי הוא דמות מספר שמואל א' (פרק כ"ה). הוא היה מבית כלב, ישב במעון והחזיק נכסים בכרמל, שתי ערים בדרום הר חברון. הוא היה עשיר מאוד, ולו שלושת אלפים כבשים ואלף עזים. הכתוב מתאר אותו "קשה ורע מעללים", ואת אשתו אביגיל - "טובת שכל ויפת תאר". בימי בריחתו של דוד מפני שאול שמרו אנשי דוד על רועי נבל. בעת גז הצאן שלח דוד נערים לבקש ממנו מזון, ונבל השיב אותם בבוז. דוד יצא עם ארבע מאות איש להרוג אותו ואת אנשי ביתו, אך אביגיל יצאה לקראתו עם מנחה, פייסה אותו והניאה אותו מנקמה. כשחזרה מצאה את נבל שיכור במשתה. למחרת סיפרה לו מה שקרה, ו"וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן". כעשרה ימים אחר כך "ויגף ה' את נבל וימת". אחרי מותו נשא דוד את אביגיל לאישה. במדרש שוחר טוב לתהלים נדרש ששמו הוא היפוך אותיות של שם לבן, ו"מה לבן היה רמאי, אף נבל היה רמאי".