
ת
תמר
מקרא
כלת יהודה ואשת בניו ער ואונן, אם התאומים פרץ וזרח, ולפי המדרש בתו של שם.
קשרים
- אביו
- שם
- בני/בנות זוג
- עראונןיהודה זי"ע - בן יעקב
תמצית ביוגרפית
דמות מספר בראשית. לפי המדרש הייתה בתו של שם בן נח, שנחשב כהן. יהודה בן יעקב השיא אותה לבנו הבכור ער, ואחרי מותו נישאה לאחיו אונן בייבום, וגם הוא מת. יהודה חשש לתת לה את בנו השלישי שלה כדי לקיים את מצוות הייבום, ושלח אותה לבית אביה. כעבור זמן ישבה בפתח עינים, בדרך שבה עבר יהודה, והתעברה ממנו בעורמה. כערבון לקחה ממנו את חותמו, פתילו ומטהו. כשנודע הריונה פסק יהודה שתישרף. היא שלחה אליו את הערבון בלי לבייש אותו ברבים, ויהודה הודה: "צדקה ממני". מכאן למדו חז"ל שנוח לאדם להפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. חז"ל תיארו אותה כצנועה שכיסתה את פניה בבית חמיה, ואמרו שבזכות זה יצאו ממנה מלכים. היא ילדה ליהודה תאומים, פרץ וזרח, ומפרץ יצאה שושלת בית דוד.