י

רבי יעקב מאיר פאדווא זי"ע

אחרוניםליטאים

נולדה'תקנ"ו·בריסק

נפטרכא בכסליו ה'תרט"ו, 12/12/1854 למניינם·בריסק

נטמןבריסק

אב"ד בריסק, מחבר "מקור מים חיים" על יורה דעה ושו"ת "תשובות מהרי"ם".

קשרים

אביו
חיים
אמו
מירקא
בני/בנות זוג
עכסא בת הגביר שאול לעווין מקרלין
ילדיו
רבי אהרן משה פאדווארבי צבי הירש פאדווא
תלמידיו
רבי ירוחם יהודה ליב פרלמןרבי איסר יהודה מאליןרבי יעקב מרדכי הירשנזוןרבי יהושע העשיל רוקח

מקומות בהם פעל

  • קרליןהתגורר ולימד תלמידים (עד 1840)
  • בריסקרב ואב"ד העיר (1840–1854)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקנ"ו (1796) בבריסק, למשפחת רבנים מיוחסת מצאצאי הרמ"א, המהר"ל מפראג ועוד. למד אצל רב העיר, רבי אריה לייב קצנלבוגן, ובהמשך התגורר ולמד בקרלין. בשנת ה'ת"ר (1840) מונה לרב ואב"ד בריסק במקום רבו, ונמנה עם גדולי הפוסקים והמנהיגים התורניים בליטא ובפולין במאה ה-19. הנהיג את הקהילה בעתות משבר, בשעת שריפה ובשנות רעב, פסק בשאלות הלכה סבוכות, פעל ליישוב מחלוקות ציבוריות והקים תלמוד תורה גדול שלמדו בו למעלה מ-500 תלמידים. מחיבוריו הבולטים: "מקור מים חיים" על שולחן ערוך יורה דעה, שו"ת "תשובות מהרי"ם" ו"כתונת פסים". נפטר בכ"א בכסלו ה'תרט"ו (1854). בשל מנהגי העיר לא נמצא לו מחליף קבוע במשך כעשר שנים.

תולדות חייו

רבי יעקב מאיר פאדווא היה מגדולי התורה בליטא ובפולין במחצית הראשונה של המאה ה-19, וכיהן כאב"ד ורב העיר בריסק. נודע כפוסק הלכה שרבים פנו אליו, כמנהיג ציבור בעל השפעה רחבה וכמחברם של חיבורים תורניים חשובים. נולד בבריסק בשנת ה'תקנ"ו (1796) לרבי חיים ולמירקא. היה נצר לשושלת מיוחסת של גדולי הדורות, ביניהם הרמ"א, המהר"ם מלובלין, המהר"ם מפדובה, המהר"ל מפראג ושאול וואהל. סבו, רבי אהרן בעל "מנחת אהרן", כיהן בעבר כרב העיר בריסק. אביו תמך בו כלכלית כדי שיוכל להתמסר ללימודיו. למד אצל רב העיר, רבי אריה לייב קצנלבוגן, שהעריך אותו מאוד כבר מצעירותו. תחילה נשתדך לבת רבו, אך היא נפטרה לפני החתונה. אחר כך נשא לאישה את עכסא, בתו של הגביר שאול לעווין מקרלין. התגורר בקרלין סמוך לחותנו, שדאג לכל מחסורו, ושם לימד תלמידים והשיב לשאלות בהלכה שהופנו אליו, בין היתר מרב העיר, רבי יעקב ברוכין. בשנת ה'תקצ"א (1831) חלה במגפה קשה והרופאים התייאשו מחייו, אך לאחר תפילות רבות שנערכו לרפואתו החלים. בשנת ה'ת"ר (1840), לאחר פטירת רבו רבי אריה לייב קצנלבוגן, מונה למלא את מקומו כרבה של בריסק. שמעו יצא למרחוק, ופסקי ההלכה שלו נשלחו לכל רחבי ליטא ופולין. רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"ם", אף הורה לחסידיו לסמוך על פסקיו. לאחר השריפה הגדולה בעיר בשנת ה'תר"ז (1847), שבה נספו 12 יהודים, פעל להתרת העגונות שנותרו. בשנות הרעב שפקדו את האזור פסק היתרים מיוחדים לצורך הציבור, כגון אכילת קטניות בפסח ושימוש באתרוגי קורפו. הנצי"ב מוולוז'ין שלח אותו לפשר במחלוקת שפרצה בישיבה, והוא שכנע את רבי יהושע השיל לוין לסגור את הישיבה הנפרדת שהקים. בבריסק הקים תלמוד תורה שלמדו בו למעלה מ-500 תלמידים, ואף תכנן ושרטט בעצמו את תוכנית הבנייה של בית הכנסת בעיר. בשנות רבנותו סבל ממחלות שונות, ובעיר נערכו עצרות תפילה רבות לרפואתו. אף על פי כן המשיך להשיב לשאלות סבוכות עד ימיו האחרונים. נפטר בכ"א בכסלו ה'תרט"ו (1854). לפי המנהג המקומי מינו בבריסק לרבנים רק מצאצאי שאול וואהל, ולכן לא נמצא לו מחליף במשך כעשר שנים, עד שמונה רבי צבי הירש אורנשטיין. בין תלמידיו הבולטים היו רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן ("הגדול ממינסק"), רבי איסר יהודה מאלין, דיין בבריסק, רבי יעקב מרדכי הירשנזון ורבי יהושע העשיל רוקח מפינסק. חיבר כמה ספרים, וחלקם נדפסו רק לאחר פטירתו. חיבורו הראשון, "מקור מים חיים", נדפס בשנת ה'תקצ"ו (1836). חלקו הראשון עוסק בשולחן ערוך יורה דעה, והערותיו נדפסו לימים בשולי השולחן ערוך. חלקו השני עוסק בסוגיות הש"ס. "תשובות מהרי"ם" הוא ספר שאלות ותשובות בהלכה. "כתונת פסים" הוא ביאור על הנימוקי יוסף, ונלווה אליו הקונטרס "חצי יונתן". "נחלי מים" כולל דרושים באגדה ובצידם שו"ת "עין המים". "נטפי מים" הוא פירוש והערות על הגדה של פסח.

ספריו7

קישורים חיצוניים