
רבי אליהו יהודה הכהן גוטוירט זי"ע
נולדה'תר"ן·לבוב
דרשן ומרביץ תורה בלבוב, מתומכי ישיבת עץ חיים בעיר, מחבר הספר בית אבא.
קשרים
- אביו
- אליעזר גוטווירטה
מקומות בהם פעל
- לבובדרשן ומרביץ תורה (מ-1906)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"ן (1890) בלבוב, לאביו רבי אליעזר גוטווירטה. למד אצל תלמידי חכמים מפורסמים, ובהיותו כבן שמונה עשרה הוסמך להוראה מרבי שמואל ענגיל מראדומישל, מאב"ד בראדי, מאב"ד סטניסלב, מרבי מאיר אריק אב"ד טרנוב ומהאדמו"ר מאוסטרובצה. בשנת ה'תרס"ו (1906), עם ייסוד התלמוד תורה בלבוב, דרש בו ברבים בהלכה ובאגדה. בשנת ה'תרס"ט (1909) נלווה לאביו בנסיעתו לארץ ישראל בענייני הכולל, דרש בבית הכנסת בירושלים ונשא ונתן בהלכה עם רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין, ומאז התכתב עם גדולי הדור. לאחר המלחמה דרש שנים רבות בשבת שובה ובשבת הגדול בבית המדרש הגדול בלבוב, ולקח חלק גדול בהחזקת ישיבת עץ חיים בעיר. בשנת ה'תרצ"א (1931) החל בהדפסת ספרו "בית אבא", אך מחמת מחלתו לא השלימו, ונפטר בצעירותו. בנו הוציא לאור את החלק שנדפס.
תולדות חייו
לפי הקדמת בנו לספר "בית אבא", נולד בשנת ה'תר"ן (1890) בלבוב, וקיבל בבית אבותיו חינוך מצוין. מוריו היו מתלמידי החכמים המפורסמים, והוא היה תלמיד מתמיד שהאזין להם והקשיב לדבריהם, וידיעותיו בתורה התרבו עד שבהיותו כבן שמונה עשרה כבר הוסמך להוראה מגדולי הדור: רבי שמואל ענגיל מראדומישל, אב"ד בראדי, אב"ד סטניסלב, רבי מאיר אריק אב"ד טרנוב והאדמו"ר מאוסטרובצה. בשנת ה'תרס"ו (1906), כשנחנך התלמוד תורה בלבוב, דרש בו ברבים בהלכה ובאגדה והפליא את שומעיו. בשנת ה'תרס"ט (1909), כשנסע אביו רבי אליעזר גוטווירטה לארץ ישראל בענייני הכולל, נלווה אליו. בירושלים כיבדוהו רבני העיר בדרשה בבית הכנסת, והוא נשא ונתן בהלכה עם חכמי העיר, רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין. מאז נודע שמו בין גדולי הדור, והוא התכתב עמם בקביעות. שנים רבות לאחר המלחמה דרש פעמיים בשנה, בשבת שובה ובשבת הגדול, בבית המדרש הגדול בלבוב, דרוש ארוך בהלכה ובאגדה שמשך את לב השומעים. יומם ולילה עסק בהרבצת תורה: בישיבת עץ חיים בלבוב לקח חלק גדול ודאג לצורכי התלמידים ברוחניות ובגשמיות, ובעצמו לא פסק מלימודו. הוא נפטר בצעירותו, ובנו כתב עליו את דברי רבי חייא בירושלמי (פאה פרק ב) "מתוקה שנת העובד", במשל המלך ששכר פועלים: בימיו הקצרים השלים בהתמדתו ובהרבצת התורה את מה שחסר לו מחמת פטירתו בדמי ימיו. בשנת ה'תרצ"א (1931) החל בהוצאת ספרו "בית אבא", ובדעתו היה להדפיס חיבור גדול בן כחמישים קונטרסים. אולם מחמת מחלתו והייסורים הקשים שסבל בייחוד בשנותיו האחרונות לא זכה להשלימו, וההדפסה נפסקה באמצע הפרק. בנו כתב שמפני צעירותו אינו יכול לקבל על עצמו את השלמת העבודה, שכן שאר הכתבים שמצא טעונים בירור, כינוס, העתקה וסידור, ועוד קשיים שבטבע עניין כזה. לבקשת רבים מלומדי התורה וממעריצי אביו לא דחה את הדבר עד להשלמת הספר, והוציא לאור את החלק שכבר נדפס בידי אביו, והוסיף בראשו פתיחה בדברי אגדה בשם "פתח הבית", מתוך הדרשה שדרש אביו בשבת תשובה בבית המדרש הגדול. את ספרו כינה "בית אבא" - דברי תורה של אליהו בן אליעזר - כדי לבטא את רגשי הכבוד וההוקרה שרחש לאביו, רבי אליעזר גוטווירטה, שדאג לגדלו על ברכי התורה ולהדריכו בדרכי המסורה, והשתדל בכל כוחו להפנות את לבו לתורה ולחכמה ולאחוז במעשי אבותיו.