א

רבי אליהו קלצקין

אחרוניםליטאים

נולדכב באב ה'תרי"ב, 07/08/1852 למניינם·אושפול

נפטריז באייר ה'תרצ"ב, 23/05/1932 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

רבה של מריאמפול ולובלין וראש ישיבת אהל משה בירושלים, מחבר שו"ת אבן הראשה, אמרי שפר ודבר הלכה.

קשרים

אביו
רבי נפתלי הרץ קלצקין
אמו
חיה שרה בת זאב וולף מאושפול
בני/בנות זוג
ליבא יענטא
ילדיו
יעקב קלצקיןמשה קלצקיןשושנה רבינוביץ

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ב באב ה'תרי"ב (1852) באושפול (ליטא), לאביו רבי נפתלי הרץ קלצקין ולאמו חיה שרה בת זאב וולף. לא למד בישיבות, ועיקר לימודו היה בביתו. בצעירותו שהה בפטרבורג והתכתב בדברי תורה עם רבי יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין). את כהונתו הראשונה ברבנות מילא בברזה (בלארוס). בה'תרנ"ד (1894) נתמנה לרב מריאמפול, ובה'תר"ע (1910) לרבה של לובלין. בה'תרפ"ו (1925) עלה לירושלים, ורבי יוסף חיים זוננפלד מינה אותו לראש ישיבת אהל משה. חיבר ספרי שו"ת וחידושים, ובהם "אבן הראשה", "אמרי שפר", "אבן פנה", "דבר הלכה" ו"חיבת הקדש". נפטר בירושלים בי"ז באייר ה'תרצ"ב (1932), ונקבר בהר הזיתים סמוך לקבר המהרי"ל דיסקין.

תולדות חייו

נולד בכ"ב באב ה'תרי"ב (1852) באושפול שבפלך קובנה (ליטא). אביו היה רבי נפתלי הרץ קלצקין, ואמו חיה שרה הייתה בתו של זאב וולף מאושפול. גם היא באה ממשפחה מיוחסת. מסופר שהיא עצמה שרפה את מגילת היוחסין שהייתה בידה, כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקדישו את כל זמנם ללימוד תורה. לא למד בישיבות, ועיקר לימודו היה בביתו. בצעירותו שהה בפטרבורג והשכיל בספריה הקיסרית שבעיר. באותה תקופה התקשר עם רבי יהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין), שהיה אז רבה של שקלוב, והתכתב עמו בדברי תורה. לפי עדות בנו, כתבי יד רבים שכתב בצעירותו נגנבו ממנו. בה'תרל"ו (1876) נשא את אשתו השנייה, ליבא יענטא. את כהונתו הראשונה ברבנות מילא בברזה שבפלך גרודנו (בלארוס). בה'תר"ן (1890) נבחר לרב טיקטין, אך לא קיבל את כתב הרבנות. בה'תרנ"ב (1892) נבחר לרבה של לובלין, אך בפועל נתמנה למשרה רב אחר. בה'תרנ"ד (1894) נתמנה לרב מריאמפול, וכיהן בה עד ה'תר"ע (1910). באותה שנה נתמנה לרבה של לובלין, וכיהן בה כחמש עשרה שנה. בה'תרפ"ו (1925) עלה לירושלים, וזמן קצר אחרי בואו מינה אותו רבי יוסף חיים זוננפלד לראש ישיבת אהל משה. חיבר ספרי שו"ת וחידושים רבים: "אבן הראשה" (ה'תרמ"ז), "אמרי שפר" (ה'תרנ"ו), ובו גם עיונו בענייני שחיטה, "אבן פנה" (ה'תרס"ז), "דבר הלכה" (ה'תרפ"א) והמילואים לו (ה'תרפ"ג), "מלואי אבן ומלואת אבן" (ה'תרפ"ה), "חיבת הקדש" (ה'תרפ"ו) ו"דברים אחדים" (ה'תרפ"ט). "אבן פנה" יצא לאור שוב בערוב ימיו, בה'תר"צ (1930), על ידי מקורבו רבי אלחנן אלימלך שיפמן, ונוספו בו הקדמה ותיקונים. בה'תשפ"ג (2023) ההדיר אותו מכון שמעתתא בירושלים, עם הערות והוספות רבות, ובהן הערות "ישע ימינו" מאת רבי שמעון הרמן ופרקי תולדות מורחבים. בנו מנישואיו השניים היה ההוגה יעקב קלצקין. בנו משה נפטר בצעירותו, ובתו שושנה נרצחה בשואה עם בעלה ובנם. נפטר בירושלים בי"ז באייר ה'תרצ"ב (1932), ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים, סמוך לקבר המהרי"ל דיסקין ולקבר ידידו רבי יוסף חיים זוננפלד.

ספריו8