
קשרים
- אביו
- רבי יחיאל
- בני/בנות זוג
- חיה בת רבי יצחק פיין
- ילדיו
- רבי משה שפירארבי יששכר בר שפיראיחיאל שפיראנחמה, אשת רבי יוסף שלופר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקס"א (1801) בגלובוקיה (בלארוס), לאביו רבי יחיאל. בצעירותו למד במינסק, ובגיל צעיר כבר מילא את מקומו של ראש הישיבה שם. נשא את בתו של רבי יצחק פיין ממינסק. הוסמך להוראה בווילנה, ובגיל כעשרים התמנה לרב בקלווריה. משם עבר לכהן ברבנות קוטנא, ובהמשך כיהן בטיקטין משנת ה'תר"ט (1849). משנת ה'תרי"ג (1853) ועד סוף ימיו כיהן כאב"ד סלונים. נמנה עם מתנגדי החסידות. בשל חריפות שכלו ולשונו כונה "ר' אייזל חריף", ועליו ועל אמרותיו סופרו מעשים רבים. בין חיבוריו: "עמק יהושע", "נועם ירושלמי" על התלמוד הירושלמי, "נחלת יהושע", "עצת יהושע", "מרבה עצה" ו"מרבה תבונה" על אגדות הש"ס, ו"אבי הנחל". נפטר בד' בטבת ה'תרל"ג (1873). חתנו, רבי יוסף שלופר, ירש את מקומו ברבנות סלונים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקס"א (1801) בגלובוקיה שבפלך וילנה, כיום בבלארוס, לאביו רבי יחיאל שפירא. סבו, רבי מרדכי שפירא, נמנה עם מקורבי הגאון מווילנה. כבר בילדותו ניכרו כשרונותיו: לפי המסופר החל ללמוד תורה בגיל שלוש וגמרא בגיל שש, ונודע בחריפותו ובזכרונו. בנעוריו למד במינסק, ובגיל שבע עשרה מילא את מקומו של ראש הישיבה שם. נשא את בתו היחידה של רבי יצחק פיין ממינסק. כשירד חותנו מנכסיו פרנס את ביתו מדרשנות. הוסמך להוראה בווילנה על ידי רבי אברהם אבלי פוסוולר. בגיל כעשרים נענה לפניית קהילת קלווריה וכיהן בה ברבנות. שם הדפיס את ספרו "עמק יהושע", ששמו הלך לפניו בעקבותיו. משם עבר לכהן ברבנות קוטנא, ועזב אותה בעקבות מחלוקות עם החסידים, שאותם התנגד בתקיפות. משנת ה'תר"ט (1849) כיהן ברבנות טיקטין, ובשנת ה'תרי"ג (1853) נתמנה לאב"ד סלונים במקומו של רבי דב בעריש אשכנזי, שעבר ללובלין. בסלונים כיהן עד סוף ימיו. נודע כאחד מגדולי התורה בדורו וכבעל שכל חריף ולשון חדה, ומכאן כינויו "ר' אייזל חריף". מעשים ואמרות רבים נקשרו בשמו, וחלקם קובצו לאחר מותו בספר ביידיש שיצא לאור בסלונים. חיבוריו עוסקים בהלכה, בתלמוד הירושלמי, באגדה ובדרוש: "עמק יהושע" - שו"ת ודרושים; "נועם ירושלמי" - מן הפירושים החשובים על התלמוד הירושלמי, שיצא בארבעה כרכים על סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין; "נחלת יהושע" - שו"ת ודרשות; "עצת יהושע" על אגדת סבי דבי אתונא שבמסכת בכורות; "מרבה עצה" על אגדות רבה בר בר חנה; "מרבה תבונה" במוסר; ו"אבי הנחל" ו"ימים טובים" - דרשות לשבתות ולמועדים. נפטר בד' בטבת ה'תרל"ג (1873). בנו רבי משה שפירא, רב בווילקומיר ומחבר "פני משה", היה גם תלמידו. בנו השני היה רבי יששכר בר שפירא. נכדו, זאב שפירא בן יחיאל, הביא לדפוס חלק מחיבוריו. חתנו רבי יוסף שלופר, בעל "מרכבת יוסף" ו"פורת יוסף", ירש את מקומו כאב"ד סלונים.
ספריו9
- אבי הנחל
- ימים טובים
- מרבה עצה
- מרבה תבונה
- נועם ירושלמי
- נחלת יהושע
- עמק יהושע - דרושים
- עצת יהושע
- שו"ת עמק יהושע