א

רבי אברהם אהרן יודלוביץ' זי"ע

אחרוניםליטאים

נולדה'תר"י, 1850 למניינם·נובהרדוק

נפטרה בשבט ה'תר"ץ, 03/02/1930 למניינם

נטמןבית העלמין בייסייד, ניו יורק· מיקום הקבר במפה

רב במנצ'סטר, בבוסטון ובקהל עדת ישורון בניו יורק, מחבר שו"ת בית אב, שנודע בפסיקתו בדיני חליצה.

קשרים

אביו
ר' בנימין
אמו
שאשא
ילדיו
רבי משה אהרן וייס זי"ערבי חיים מאיר מארים יודלוביץבנימין בייניש יודלוביץיצחק לייב יודלוביץירחמיאל יודלוביץ
רבותיו
רבי מאיר מארים שאפיטרבי יום טוב ליפמן הלפרין

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תר"י (1850) בנובהרדוק (בלארוס) לאביו רבי בנימין בונם ולאמו שאשא, אחותו של רבי מאיר מארים שאפיט, רבה של קוברין. מגיל אחת עשרה למד אצל דודו, ואחר כך כשנה בישיבת וולוז'ין. רבי יום טוב ליפמן הלפרין סמך אותו לרבנות. משנת ה'תרל"ד (1874) כיהן ברבנות בכמה עיירות ברוסיה, ובהן טורוב וקופיל. לאחר מכן היה רב במנצ'סטר, ואחר כך אב"ד בבית המדרש שערי תפילה בבוסטון. בניו יורק היה ר"מ בישיבת רבי יצחק אלחנן, ומשנת ה'תרע"ט (1919) כיהן כרב ואב"ד של קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' עד פטירתו. כמו כן היה רב הכולל של אגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה. חיבר את שו"ת בית אב בכמה חלקים, את אב בחכמה בדיני חליצה, את דרש אב על התורה, ופירושים על מגילת אסתר ועל איכה. נפטר בה' בשבט ה'תר"ץ (1930) ונקבר בבית העלמין בייסייד בקווינס, ניו יורק.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תר"י (1850) בנובהרדוק שברוסיה הלבנה (בלארוס) לאביו רבי בנימין בונם ולאמו שאשא. אמו הייתה אחותו של רבי מאיר מארים שאפיט, רבה של קוברין ומחבר ספר "ניר". המשפחה ייחסה את עצמה לרמ"א, למהרש"ל, למהר"ם מפדובה ולמהר"י מינץ. מגיל אחת עשרה למד אצל דודו רבי מאיר מארים שאפיט, ואחר כך שהה כשנה בישיבת וולוז'ין. כבר בצעירותו נודע כעילוי. רבי יום טוב ליפמן הלפרין סמך אותו לרבנות, ומשנת ה'תרל"ד (1874) כיהן ברבנות בכמה עיירות ברוסיה, ובהן טורוב וקופיל. בהמשך עבר לאנגליה וכיהן כרב במנצ'סטר. משם היגר לארצות הברית ונתמנה לאב"ד בבית המדרש שערי תפילה בבוסטון. אחר כך עבר לניו יורק, ושם היה ר"מ וראש ישיבה בישיבת רבי יצחק אלחנן ורב הקהילה בבאיון הסמוכה לעיר. משנת ה'תרע"ט (1919) כיהן כרב ואב"ד של קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, כשתים עשרה שנה עד פטירתו. כמו כן היה רב הכולל של אגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה, ונמנה עם הרבנים הבולטים באמריקה בשנות העשרים. עיקר פרסומו בא לו מפסיקתו בדיני חליצה, שלפיה אפשר למנות שליח לחליצה. הפסיקה עוררה ויכוח רב בין רבני דורו, והוא חיבר את ספר "אב בחכמה" כדי לבסס את שיטתו. לפי מסורת שמסר רבי ראובן כ"ץ, אמר בערוב ימיו שהוא חוזר בו מפסיקתו. עיקר חיבורו הוא שו"ת "בית אב", שיצאו ממנו החלקים קמא, תנינא, תליתאי, חמישאי ושביעאי. עוד חיבר את "תפוחי זהב", "עלים למבחן", "דרש אב" על חמשת חומשי תורה, "יד ה'" על מגילת אסתר ו"יד צר" על איכה. כתב גם הגהות לשו"ת "עונג יום טוב" וביאורים על פסקי ריקאנטי, וערך את כתב העת "המצפה". בכתב יד נשארו חלקים נוספים של בית אב, "חבת אב" על ההגדה וחיבור על ספר הכל בו. נפטר בה' בשבט ה'תר"ץ (1930) ונקבר בבית העלמין בייסייד בקווינס, ניו יורק. בנו הבכור, רבי חיים מאיר מארים יודלוביץ, כיהן ברבנות במנצ'סטר ובסאות'אנד שבאנגליה. בניו האחרים היו בנימין בייניש, יצחק לייב שנפטר בצעירותו, וד"ר ירחמיאל. חתנו היה רבי שלמה שלאסברג ממנצ'סטר.

ספריו7

  • אב בחכמה
  • דרש אב
  • יד ה'
  • יד צר
  • עלים למבחן
  • שו"ת בית אב
  • תפוחי זהב

קישורים חיצוניים