ח

רבי חייא - הגדול

T6

נולדכפרי

נטמןטבריה

מגדולי תלמידי רבי יהודה הנשיא בדור המעבר מתנאים לאמוראים, מסדר הברייתות וראש ישיבה בטבריה.

קשרים

בני/בנות זוג
יהודית

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בבבל, בכפרי הסמוכה לסורא, לאביו אבא בר אחא. עלה לארץ ישראל כדי ללמוד מפי רבי יהודה הנשיא, והיה לגדול התלמידים בבית מדרשו ולידידו הקרוב. עמד בראש ישיבה בטבריה ונהג לבקר את רבי בציפורי. יחד עם תלמידו רבי אושעיא קיבץ וסידר את הברייתות שלא נכללו במשנה, ועל פי מסורת החכמים התוספתא היא משנתו. בין תלמידיו היו בניו התאומים יהודה וחזקיה ואחיינו רב. נודע בחכמתו ובצדקותו, ונאמר עליו שכל תפילותיו נענו. לפי המסורת נקבר בטבריה, לצד בניו.

תולדות חייו

רבי חייא, המכונה רבי חייא רבה או רבי חייא הגדול, נמנה עם אחרוני התנאים ועם דור המעבר בין התנאים לאמוראים. נולד בבבל, בכפרי הסמוכה לסורא, לאביו אבא בר אחא, ממשפחה שייחוסה הגיע לפי המסורת עד בית דוד. אשתו הייתה יהודית, ונולדו להם בנים תאומים, יהודה וחזקיה, ובנות תאומות, פזי וטבי. גם אחייניו רבה בר בר חנה ורב היו מחכמי הדור. עלה מבבל לארץ ישראל כדי ללמוד תורה מפי רבי יהודה הנשיא, ונעשה לגדול התלמידים בבית מדרשו. בינו לבין רבי שררו קרבה וכבוד הדדי, ורבי הרבה לשבח את מעשיו. ישב בטבריה ועמד שם בראש ישיבה, ונהג לבקר את רבי בציפורי. מפעלו העיקרי היה קיבוץ הברייתות - המשניות שלא נכללו במשנה - וסידורן בקבצים עצמאיים, יחד עם תלמידו רבי אושעיא. בתלמוד נאמר שכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא אינה מוסמכת. לפי מסורת החכמים התוספתא היא משנתו של רבי חייא. בכמה תחומים נטה בפסיקותיו להקל יותר מבני דורו. נודע במסירותו להפצת התורה ולמניעת שכחתה. מסופר עליו שזרע פשתן, טווה ממנו רשתות וצד צבאים, האכיל את בשרם ליתומים ועשה מעורם מגילות, כתב עליהן חומשי תורה ושישה סדרי משנה ולימד אותם לתינוקות בעיירות שלא היו בהן מלמדים. בתלמוד נאמר שכאשר נשתכחה התורה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה. בין תלמידיו נמנו רבי אושעיא, בניו יהודה וחזקיה, אחיינו רב, ולפי חלק מהדעות גם רבי יונתן בן אלעזר. נודע גם בצדקותו, ונאמר עליו שכל תפילותיו נענו. לפי האגדה בא אליו מלאך המוות בדמות עני וביקש ממנו לחם, ורק אחר כך התגלה לפניו. לפי המסורת נקבר בטבריה, לצד בניו התאומים. מסורת אחרת מצביעה על קברו בציפורי.