א

רבי אליהו הלוי פיינשטיין זי"ע - רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער

אחרוניםליטאים

נולדז בטבת ה'תר"ג, 10/12/1842 למניינם·סלוצק

נפטרכז בתשרי ה'תרפ"ט, 11/10/1928 למניינם·פרוז'ני

רבה של פרוז'ני במשך כארבעים וארבע שנה ומגדולי רבני ליטא, מחבר "הליכות אליהו" על הרמב"ם.

קשרים

אביו
#376
ילדיו
יצחק יחיאל פיינשטייןאברהם לייב פיינשטייןפסיה סולובייצ'יקשרה רבקה מייזל

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד ב-ז' בטבת ה'תר"ג (1842) בסלוצק (בלארוס) לאביו, רבי אהרן הלוי פיינשטיין. בילדותו עברה המשפחה לסטרובין, שבה התמנה אביו לרב. בצעירותו היה מקורב לרבי יוסף פיימר, רבה של סלוצק, ולמד בישיבת וולוז'ין. בשנת ה'תר"ך (1860) נשא את בתו של רבי יצחק יחיאל דוידסון. לאחר פטירת אביו כיהן כרב בסטרובין, ובהמשך כרב בקלצק, בקורליץ ובחוסלוביץ'. בשנת ה'תרמ"ד (1884) נבחר לרבה של פרוז'ני, וכיהן שם עד פטירתו. חיבורו "הליכות אליהו", חידושים על משנה תורה לרמב"ם ותשובות בהלכה, נערך מכתביו ויצא לאור לאחר פטירתו בווילנה בשנת ה'תרצ"ב (1932). בין חתניו היו רבי משה סולובייצ'יק ורבי מנחם קרקובסקי. נפטר ב-כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט (1928) בפרוז'ני.

תולדות חייו

רבי אליהו הלוי פיינשטיין נולד ב-ז' בטבת ה'תר"ג (1842) בסלוצק (בלארוס). אביו, רבי אהרן הלוי פיינשטיין, התמנה לרב בעיירה סטרובין, ולשם עברה המשפחה כשאליהו היה פעוט. בילדותו היה מקורב לרבי יוסף פיימר, רבה של סלוצק. כבר בגיל שלוש עשרה נקבעו שידוכיו עם בתו של רבי יצחק יחיאל דוידסון, וחותנו לעתיד שלח אותו ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם יצא לו שם של עילוי. בשנת ה'תר"ך (1860) נישא, ובשנים שאחר כך עסק בלימוד התלמוד הבבלי והירושלמי. בשנת ה'תרכ"ג (1863) לערך, לאחר פטירת אביו, ירש את מקומו ברבנות סטרובין, וכיהן שם כשבע שנים. בתקופה זו הוצעה לו משרת אב בית הדין בבריסק, אך הוא דחה את ההצעה. בשנת ה'ת"ל (1870) התמנה לרב בקלצק, ובשנת ה'תרל"ג (1873), לאחר פטירת חותנו, מילא את מקומו ברבנות קורליץ, עד שנת ה'תרל"ט (1879). אחר כך כיהן כחמש שנים ברבנות חוסלוביץ'. בשנת ה'תרמ"ד (1884) נבחר לרבה של פרוז'ני, במקומו של רבי ירוחם יהודה לייב פערלמאן ("הגדול ממינסק") שעבר למינסק. בפרוז'ני כיהן כארבעים וארבע שנה, עד סוף ימיו, ונודע בכינוי "רב אלה פרוז'ינער". לאחר הפרעות בדרום רוסיה השתתף באסיפת רבנים, והיה הרב היחיד שהתנגד לפנות לצאר אלכסנדר השלישי בבקשת רחמים, מחשש שפנייה כזו תזיק למעמד היהודים. חיבורו "הליכות אליהו" נערך מכתביו לאחר פטירתו ויצא לאור בווילנה בשנת ה'תרצ"ב (1932). הספר כולל ביאורים וחידושים על משנה תורה לרמב"ם ותשובות בענייני הלכה. מצאצאיו נודעו בנו רבי יצחק יחיאל, עסקן ציבורי ואיש צדקה שנפטר בברלין, ובנו אברהם לייב. בתו פסיה (פשקה) נישאה לרבי משה סולובייצ'יק, ובניהם היו רבי יוסף דב סולובייצ'יק ורבי אהרן סולובייצ'יק. בתו שרה רבקה נישאה לרבי אליעזר יצחק מייזל, רבה של לודז'. חתנו רבי מנחם קרקובסקי, מחבר "עבודת המלך" על הרמב"ם, כיהן ברבנות נובהרדוק ואחר כך בווילנה, וחתנו רבי דוד פייגנבוים ירש את מקומו ברבנות פרוז'ני. הוא גם שידך את אחות אשתו לרבי דוד פיינשטיין, וממנה נולד רבי משה פיינשטיין, אף שבין שתי המשפחות לא היה קשר של דם. נפטר ב-כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט (1928) בפרוז'ני, בן שמונים וחמש.

ספריו1

  • הליכות אליהו

קישורים חיצוניים