א

רבי אבוה

A3

נפטרקיסריה

נטמןקיסריה

אמורא בדור השלישי בארץ ישראל, ראש הישיבה בקיסריה ונציג היהודים בפני השלטון הרומי.

קשרים

ילדיו
אבימי בריה דרבי אבהורבי חנינא
רבותיו
רבי יוחנן
תלמידיו
רבי זירארבי ירמיהרבי חזקיהרבי יונהרבי יוסי

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, בסוף המאה ה-3 ובתחילת המאה ה-4. למד אצל רבי יוחנן והיה מגדולי תלמידיו, ומסר מאמרים רבים גם בשם ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת. ישב בקיסריה, עמד בראש הישיבה שם ושימש דיין, וייצג את היישוב היהודי בפני השלטונות הרומיים. היה בעיקר דורש אגדה, ומאמריו מרובים בתלמוד הירושלמי, בתלמוד הבבלי ובמדרשים. כמה מתקנותיו, כגון בדיני תקיעת שופר, נתקבלו בכל ישראל. סביבו התרכזו החכמים שכונו "רבנן דקיסרין", ובין תלמידיו היו רבי זירא, רבי ירמיה ורבי חזקיה. נקבר בקיסריה.

תולדות חייו

רבי אבהו היה מגדולי האמוראים בארץ ישראל בדור השלישי, בסוף המאה ה-3 ובתחילת המאה ה-4. חותנו היה רבי תחליפא דקיסרין. המקורות התלמודיים מתארים אותו כאדם עשיר, גיבור ויפה תואר. למד אצל רבי יוחנן, ויחד עם רבי חייא בר אבא נמנה עם תלמידיו המובהקים. מסר מאמרים רבים בשמו, וכן בשם ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת. מקום מושבו היה קיסריה, בירת השלטון הרומי בארץ ישראל. שם עמד בראש ישיבה, שימש דיין, וסביבו התרכזו החכמים שכונו "רבנן דקיסרין". ידע יוונית על בוריה, היה מקורב לשלטונות הרומיים וייצג בפניהם את היישוב היהודי. מסופר בתלמוד שבבואו מבית המדרש לבית הקיסר יצאו לקראתו בשירה, ושבזכותו הטיבו הרומאים עם היהודים. סמכותו הייתה רבה, וכמה מתקנותיו, ובהן תקנתו בסדר תקיעות השופר, נתקבלו בכל ישראל. עיקר כוחו היה בדרשת האגדה. מסופר שכאשר הזדמנו הוא ורבי חייא בר אבא למקום אחד, ורבי חייא דרש בהלכה ורבי אבהו באגדה, הניחו כל העם את רבי חייא ובאו לשמוע את רבי אבהו. מאמריו מרובים בתלמוד הירושלמי, בתלמוד הבבלי ובמדרשים, ובהם מאמרו על נתינת צדקה ודרשותיו על פסוקי מעשה בראשית. בין תלמידיו היו רבי זירא, רבי ירמיה ורבי חזקיה, ובשלב מאוחר יותר גם רבי יונה ורבי יוסי. בתלמוד מוזכרים כבניו אבימי בריה דרבי אבהו ורבי חנינא, ששלח אותו אביו ללמוד בטבריה. לפי מסורת מאוחרת נקבר בקיסריה.