ר

רבה

A4

אמורא בבלי מהדור הרביעי, תלמיד רבה ורב יוסף וחברו של אביי, מארטיבנא שליד פומבדיתא.

קשרים

אביו
רב חנן
רבותיו
רבה בר נחמנירב יוסף
חברותות
אביי

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

אמורא בבלי מהדור הרביעי, בנו של רב חנן, ונקרא גם רבא בר רב חנן. בילדותו למד לפני רבה בר נחמני, ראש ישיבת פומבדיתא, ואחר כך לפני רב יוסף, שכיהן בראשות הישיבה אחריו. חברו הקרוב היה אביי, שהיה צעיר ממנו, ורבה ביקש ששניהם יספידו אותו. ישב בארטיבנא, הסמוכה לפומבדיתא, ובשבתות עשה עירוב תחומין כדי ללכת לפומבדיתא. כנראה עסק בחקלאות. נשא ונתן בהלכה עם אביי, עם רבא ועם רב אויא. לא הובאה בגמרא הלכה בשמו, ועשרות אזכוריו בתלמוד הבבלי הם בעיקר קושיות והתלבטויות שהעלה על דברי חכמים אחרים.

תולדות חייו

רבה בר רב חנן, שנקרא גם רבא בר רב חנן, היה אמורא בבלי מהדור הרביעי ובנו של רב חנן. הוא נמנה עם החוג שהתרכז בישיבת פומבדיתא בימי רבה בר נחמני ורב יוסף. כבר בילדותו התארח עם אביי אצל רבה בר נחמני, ראש ישיבת פומבדיתא. רבה שאל את שניהם "למי מברכים?" והם השיבו "לרחמנא". כששאל היכן הקדוש ברוך הוא יושב, הצביע אחד מהם לתקרה והשני יצא החוצה והצביע לשמיים. רבה התפעל מתשובתם ואמר ששניהם יגדלו לחכמים. גם אחר כך ישב לפני רבה, ובמסכת עירובין מסופר שישב לפניו יחד עם רבי זירא. רבה העריך אותו מאוד וביקש שהוא ואביי יספידו אותו. אחרי רבה למד לפני רב יוסף, שכיהן אחריו בראשות הישיבה. מקום מגוריו היה ארטיבנא (ובנוסחים אחרים ארטבינא, ארטביא או ארטוניא), הסמוכה לפומבדיתא. בשבתות היה עושה עירוב תחומין כדי ללכת מארטיבנא לפומבדיתא, ולפי רבנו חננאל עשה זאת כדי לשמוע את שיעוריו של רב יוסף. כנראה התפרנס מחקלאות. בתלמוד מסופר שהיו לו דקלים על גבול פרדסו של רב יוסף, וציפורים שקיננו בהם הזיקו לפרדס. כשביקש ממנו רב יוסף להרחיקם, סירב לעקור עצי פרי, אך התיר לרב יוסף לקוץ אותם בעצמו. חברו הקרוב ובן לימודו היה אביי, שהיה צעיר ממנו ונחשב לתלמיד-חבר שלו. הוא נשא ונתן בהלכה גם עם רבא ועם רב אויא. בגמרא לא הובאה הלכה בשמו. עשרות אזכוריו בתלמוד הבבלי הם בעיקר בתוך המשא ומתן, ובהם התלבטויות וקושיות שהעלה על דברי חכמים אחרים. בין המקומות שבהם הוא נזכר: ברכות מח א, שבת קנג א, עירובין נא ב, קידושין לט א, בבא בתרא כו א, זבחים נה א וחולין קכט א.