רבי אברהם וינברג זי"ע - הברכת אברהם

תולדות חייו

נולד בטבריה בכ"ט בסיון ה'תרמ"ח (1888), בנו השני של רבי נח וינברג, אחיו של רבי שמואל וינברג, האדמו"ר השני מסלונים ובעל "דברי שמואל". בגיל שתים עשרה וחצי התארס, ובגיל ארבע עשרה נשא את הדסה, בתו של רבי מרדכי לידר מטבריה. בצעירותו נסע לסלונים ושהה אצל דודו רבי שמואל. לאחר פטירתו המשיך אצל בנו, רבי אברהם וינברג בעל "בית אברהם", ואחר כך אצל רבי שלמה דוד יהושע וינברג, בן דודו. בטבריה עסק בצורכי הציבור. הוא שימש גבאי ישיבת אור תורה של חסידות סלונים ומנהל התלמוד תורה בעיר, ועם רבי מתתיהו לוריא הקים את בית הספר "בית יעקב" בטבריה. הוא עמד בראש מפלגת אגודת ישראל בעיר ונבחר למועצת העיר טבריה בבחירות של שנת ה'תרצ"ה (1935). כמו כן שימש שליחם של גדולי הדור, ובהם החפץ חיים ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בעניינים ציבוריים, ובכללם הקמת אגודת ישראל. בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר לכהן כאדמו"ר מסלונים. בשנת ה'תש"ך (1960) עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם. הוא כיהן כנשיא ישיבות בית אברהם בירושלים ואור תורה בטבריה, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ושל המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית. דברי תורתו נאספו בחיבורים "ברכת אברהם", שני כרכים על חמשה חומשי תורה ומכתבים, ו"נחל איתן" על התורה והמועדים, עם כרך מכתבים. רחוב ברכת אברהם בשכונת רמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. כחודש לפני פטירתו, בא' באייר ה'תשמ"א, הוכתר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר. הוא נפטר בירושלים בי"ב בסיון ה'תשמ"א (1981), בגיל כ-93, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים.