ב

בן קמצר - בן קמצר

סופר סת"ם בתקופת בית שני, שהמשנה מזכירה אותו לגנאי משום שלא רצה ללמד את מעשה הכתב.

תמצית ביוגרפית

סופר בתקופת בית שני, שנודע באומנות מיוחדת בכתיבה: הוא היה נוטל ארבעה קולמוסים בין אצבעותיו וכותב בהם את שם בן ארבע אותיות בבת אחת. נקרא בשם זה משום שהיה מקמץ את ידו ואצבעותיו לצורך הכתיבה. המשנה במסכת יומא מונה אותו בין אלה שהוזכרו לגנאי, משום שלא רצה ללמד אחרים את מעשה הכתב, ועליו נאמר "ושם רשעים ירקב". בגמרא מבואר שבית גרמו ובית אבטינס נימקו את סירובם ללמד את אומנותם בחשש שישתמשו בה לעבודה זרה. לבן קמצר לא היה נימוק כזה, ולכן לא נמצא היתר לסירובו. מפרשי המשנה עסקו בטעם כתיבת השם בבת אחת, והתוספות ביארו שהדבר נועד שלא להפסיק באמצע כתיבת השם.