
רבי מאיר פוזנר זי"ע - הבית מאיר
אב"ד מזריטש, קניגסברג ושוטלנד שבדנציג, מחבר בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר.
קשרים
- אביו
- יהודה לייב
- ילדיו
- רבי יהודה ליברבי חייםפרידל
- רבותיו
- רבי מאיר ויילרבי דב טעבלי בעל נפש דוד
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תפ"ה (1725) בערך, לאביו רבי יהודה ליב. סבו רבי צבי הירש כיהן ברבנות מזריטש. בגיל שלוש עשרה נשא את בת רבי נטע גינצבורג מפוזנן, ועל שם העיר נקרא "פוזנר". לאחר פטירת אשתו נשא אישה מלישא, וגר שם כארבע עשרה שנים. בלישא למד אצל רבי מאיר וייל ואצל רבי דב טעבלי בעל "נפש דוד". בשנת ה'תקכ"ג (1763) נתמנה לרב במזריטש, ואחר כך כיהן כשבע עשרה שנים ברבנות קניגסברג. בשנת ה'תקמ"ב (1782) נתקבל לרב קהילת שוטלנד שבדנציג, אחרי פטירת רבי אלחנן אשכנזי, וכיהן בה כעשרים וחמש שנים. היה מגדולי המשיבים בדורו. חיבורו העיקרי, "בית מאיר" על שולחן ערוך אבן העזר, נדפס בפרנקפורט דאודר בשנת ה'תקמ"ז (1787) ונתקבל כספר פסיקה מוסמך. חיבר גם "קנין דעה" על יורה דעה. נפטר בשבט ה'תקס"ז (1807) ונקבר בדנציג.
תולדות חייו
רבי מאיר פוזנר נולד בשנת ה'תפ"ה (1725) בערך, לאביו רבי יהודה ליב. משפחתו הייתה משפחה של רבנים: סבו, רבי צבי הירש, כיהן ברבנות מזריטש. בהיותו בן שלוש עשרה נשא את בתו של רבי נטע גינצבורג מפוזנן. הוא סמך על שולחן חותנו כשבע שנים, ועל שם העיר דבק בו השם "פוזנר". אשתו הראשונה נפטרה, וכעבור כשנתיים נשא אישה מלישא (לשנו שבפולין). בלישא ישב כארבע עשרה שנים ולמד אצל רבי מאיר וייל, לימים אב"ד ברלין, ואצל רבי דב טעבלי בעל "נפש דוד". בשנת ה'תקכ"ג (1763), בהיותו כבן שלושים ושש, נתמנה לרב במזריטש, העיר שבה כיהן סבו, וישב על כיסא הרבנות כארבע שנים. משם עבר לכהן ברבנות קניגסברג, ושימש בה כשבע עשרה שנים. בשנת ה'תקמ"ב (1782), לאחר פטירת רבי אלחנן אשכנזי, נתקבל לרב קהילת שוטלנד שבדנציג, וכיהן בה כעשרים וחמש שנים עד יום מותו. הוא נחשב מגדולי המשיבים בדורו, ושאלות הלכה נשלחו אליו מקהילות רבות. רבי עקיבא איגר, הצעיר ממנו בכשלושים שנה, פנה אליו בהערכה רבה. בשנת ה'תקכ"ז (1766) נתן הסכמה לספר "גינת ורדים" של רבי יוסף תאומים בעל "פרי מגדים". חיבורו העיקרי הוא "בית מאיר", חידושים וביאורים על שולחן ערוך אבן העזר. הספר נדפס לראשונה בפרנקפורט דאודר בשנת ה'תקמ"ז (1787), ובסופו נוסף הקונטרס "צלעות הבית" על דיני אבן העזר. הספר נתקבל בעולם התורה כספר פסיקה מוסמך. רבי יוסף שאול נתנזון, בעל "שואל ומשיב", כתב עליו דברי שבח בהסכמתו למהדורת לבוב. עוד חיבר "קנין דעה" על שולחן ערוך יורה דעה. שאלות ותשובות שלו נדפסו בירושלים בשם "שו"ת בית מאיר". כתביו הנוספים, ובהם חידושים על הש"ס ותשובות, נשארו בכתב יד בידי בנו רבי חיים, ומאוחר יותר הוציא חלק מהם לאור צאצאו רבי אפרים פישל. בנו הבכור, רבי יהודה ליב, היה "תלמיד חבר" לאביו, ואביו הביא בשמו חידושי תורה. הוא נפטר בצעירותו, יום אחד לפני שמלאו לו חמש עשרה שנים. בנו השני, רבי חיים, למד אצל אביו עד שהגיע לדרגת "תלמיד חבר", ומילא את מקומו ברבנות שוטלנד. בתו פרידל נישאה לרבי יהודה ליב נומברג, אב"ד ראוויטש. נפטר בשבט ה'תקס"ז (1807), כבן שמונים ושתיים, ונקבר בבית העלמין היהודי בדנציג.
ספריו4
- בית מאיר
- בית מאיר על הש"ס
- קנין דעה
- שו"ת בית מאיר