ש

רבי שאול נחמיאש זי"ע

אחרונים

נולד~1810 למניינם

נפטרב באלול , ~1870 למניינם·מרקש

נטמןמרקש

רב ומקובל, ממנהיגי קהילת ורזאזאת ובסוף ימיו במרקש, מחבר ויאמר שאול וקדש הלולים.

קשרים

אביו
רבי דוד נחמיאש
ילדיו
רבי שלמה נחמיאשרבי דוד נחמיאש

מקומות בהם פעל

  • ורזאזאתרב העיר ואגפיה
  • רבאטאישר פסק דין של חכמי צפרו (1846–1846)
  • מרקשישב בסוף ימיו (עד 1870)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ע (1810) לערך במרוקו, לאביו רבי דוד נחמיאש. משפחתו נמנתה על צאצאי רבי יוסף נחמיאש, מתלמידי הרא"ש. נודע כבקי בתלמוד ובפוסקים, בדרוש ובקבלה, והיה גם מוהל מומחה. כיהן כרב בוורזאזאת (מרוקו) ובאגפיה והיה ממנהיגיה הרוחניים של הקהילה. בשנת ה'תר"ו (1846) שהה ברבאט ואישר שם פסק דין של חכמי צפרו. בסוף ימיו עבר למרקש. חיבר ספרים רבים, וחלק גדול מהם הודפס בידי בנו רבי שלמה נחמיאש בתוניס ובטנג'יר: ויאמר שאול על התורה, בית שאול על נביאים וכתובים, גבעת שאול על חמש מגילות, ויגד לשאול, וישמע שאול בהלכה וקדש הלולים על פירוש רש"י ועל פירוש הרא"ם. נפטר בשנת ה'תר"ל (1870) לערך ונקבר במרקש.

תולדות חייו

רבי שאול נחמיאש נולד בשנת ה'תק"ע (1810) לערך במרוקו, לאביו רבי דוד נחמיאש. המשפחה ראתה את עצמה צאצאית של רבי יוסף בן רבי יוסף נחמיאש, מתלמידי הרא"ש ומפרשי המקרא בספרד. שנות לידתו ופטירתו ידועות רק בקירוב, לפי המסורת. נודע כבקי בתלמוד ובפוסקים, בהלכה, בדרוש ובקבלה. כיהן כרב ופוסק בוורזאזאת שבדרום מרוקו ובאגפיה, והיה ממנהיגיה הרוחניים של הקהילה. בשנת ה'תר"ו (1846) שהה ברבאט ואישר שם פסק דין של חכמי צפרו. היה מוהל מומחה. על פי המסופר נהג בחסידות ובתעניות, והקפיד להתפלל תפילת מנחה בטלית ובתפילין. בסוף ימיו עבר למרקש. חיבר ספרים רבים בפרשנות המקרא, בהלכה ובקבלה. בנו רבי שלמה טרח כעשרים שנה להדפיסם. גבעת שאול, על חמש מגילות ובו רמזים לפסח וביאורי משניות בדרך הרמז והמוסר, נדפס בטנג'יר בשנת ה'תרס"ה (1905). ויגד לשאול, ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל ופלפולים על מדרשים ואגדות, וכן וישמע שאול, ליקוטי הלכות בדיני תפילה, שבת, פסח, חנוכה ופורים, נדפסו בתוניס בשנת ה'תרס"ט (1909). קדש הלולים, ביאורים לפירוש רש"י ולפירוש הרא"ם על התורה וחידושים על הש"ס, נדפס בתוניס בשנת ה'תר"ע (1910) ונדפס מחדש בידי מכון פי ישרים. מן ויאמר שאול על התורה ומן בית שאול על נביאים וכתובים נדפסו בתוניס בשנת ה'תרצ"א (1931) רק הדפים הראשונים, בכריכה אחת. כתבים נוספים נשארו בכתב יד ולא הועתקו, ובהם בית התפלה, ביאור על סידור התפילה לפי כוונות האר"י, מהדורא בתרא על התורה, וביאורים על הזוהר ועל ארבעה טורים. בדורנו כונסו כתביו במהדורה בת חמישה כרכים בשם באר שאול. בנו רבי שלמה נחמיאש חיבר את ויחכם שלמה על התנ"ך, ובנו רבי דוד נמנה על חכמי מרקש. נכדו רבי יוסף בן דוד נחמיאש חיבר את יוסף חן. רבי שאול נפטר במרקש בשנת ה'תר"ל (1870) לערך, בסמוך לראש חודש אלול, בהיותו כבן שישים, ונקבר בעיר.

ספריו7

  • בית התפלה
  • בית שאול
  • גבעת שאול
  • ויאמר שאול
  • ויגד לשאול
  • וישמע שאול
  • קדש הלולים