ש

רבי שמשון - מהרש"ק

ראשונים

נולד~1260 למניינם

נפטר~1330 למניינם

מחכמי צרפת בסוף תקופת בעלי התוספות, מחבר ספר כריתות על כללי התלמוד והפסיקה.

קשרים

אביו
רבי יצחק
רבותיו
רבי פרץ הכהןרבי מתתיה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

פעל בעיר שינון (צרפת), שעל שמה נקרא, בדור שבסוף תקופת בעלי התוספות. אביו, רבי יצחק, היה ראש ישיבה בצרפת. למד אצל רבי פרץ הכהן ואצל אחיו רבי מתתיה, ונחשב לאחד מגדולי דורו. אחרי גירוש היהודים מצרפת בשנת ה'ס"ו (1306) עבר לפרובנס, כנראה למרסיי. חיבורו הידוע הוא ספר כריתות, ספר כללים בדרכי לימוד התלמוד והפסיקה, שנדפס לראשונה בקושטא. חיבר גם ביאור הגט, פירושים על התלמוד הבבלי ותשובות, שמהן מביאים הרשב"א ומהרי"ק. זמן פטירתו שנוי במחלוקת: ספר יוחסין מציין את שנת ה'ע"ב (1312), ואילו לפי "קורא הדורות" חי עד סביבות שנת 1330.

תולדות חייו

רבי שמשון בן רבי יצחק נקרא על שם העיר שינון שבחבל אנז'ו (צרפת), שבה חי ופעל. אביו, רבי יצחק, היה ראש ישיבה בצרפת וישב אף הוא בשינון, ובעלי התוספות מזכירים אותו במסכת נזיר. המשפחה הייתה ממשפחות החכמים של צרפת: סבו היה רבי יצחק בן רבי יקותיאל, ובני משפחה נוספים היו רבי שמשון משאנץ ורבי ידידיה ממלון. רבי שמשון מקוצי היה בן דודו. למד תורה אצל רבי פרץ הכהן ואצל אחיו רבי מתתיה. רבי פרץ העריך אותו מאוד, והריב"ש מביא את דבריו שרבי שמשון היה מגדולי הרבנים בדורו. חותנו היה רבי נתנאל בן יוסף מקינון. בין רבי שמשון למשפחת חותנו נפל סכסוך ממושך סביב שטר מתנה, ורבנים רבים נדרשו לו, ובהם הרשב"א. אחרי גירוש היהודים מצרפת בשנת ה'ס"ו (1306) עבר לפרובנס, וכנראה התיישב במרסיי. זמן פטירתו אינו ידוע בבירור. רבי אברהם זכות כתב בספר יוחסין שנפטר בשנת ה'ע"ב (1312), ובשלשלת הקבלה נזכרה שנת 1310. רבי דוד קונפורטי כתב ב"קורא הדורות" שחי בערך בשנים 1260-1330. גט משנת ה'ק"ז (1347) שחתום עליו רבי שמשון הביא חוקרים להעריך שחי זמן רב יותר. חיבורו המפורסם הוא ספר כריתות, ספר כללים לדרכי לימוד התלמוד והפסיקה. הוא נחלק לחמישה חלקים, ובהם שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן, שלושים ושתיים המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, סדר התנאים והאמוראים, וכללים בלשון המשנה, הברייתא והתלמוד. הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'רע"ה (1515), נעשה ליסוד בספרות הכללים, ורבים פירשו אותו, ובהם רבי יעקב חגיז בספרו תהלת חכמה. חיבר גם ביאור הגט, שנדפס בקושטא עם קונטרסים קצרים נוספים, ופירושים על התלמוד הבבלי שהוא מזכיר בספר כריתות. מתשובותיו מביאים הרשב"א ומהרי"ק. לפי עדותו של רבי יהודה ליאון מוסקוני, חיבר גם פירוש על פירוש הראב"ע לתורה, והוא ראה אותו בכתב יד בפרפיניאן.

ספריו2

  • ביאור הגט
  • כריתות

קישורים חיצוניים