
רבי שמעון לידר זי"ע
נולדיב בסיון ה'תר"ל, 11/06/1870 למניינם·לידא
נפטרב בתשרי ה'תש"ז, 27/09/1946 למניינם·מוצא
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
מקובל בירושלים, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים, מחבר קול מבשר על מסעו לחקר עשרת השבטים.
קשרים
- אביו
- רבי מאיר לייב קמינצקי
- רבותיו
- רבי שמואל סלנטרבי ששון בכר משה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בי"ב בסיון ה'תר"ל (1870) בלידא (בלארוס), לאביו רבי מאיר לייב קמינצקי, ראש המלמדים בווילנה, ועל שם עירו נקרא "לידר". למד בישיבת רמיילס בווילנה, ובשנת ה'תרמ"ז (1887) עלה לירושלים. שם למד נגלה בישיבת עץ חיים אצל רבי שמואל סלנט, וקבלה בישיבת המקובלים בית אל אצל רבי ששון בכר משה. בשנת ה'תרנ"ט (1899) יצא כשליח מקובלי ירושלים לאסיה לחקור את עשרת השבטים. בשנת ה'תרס"ו (1906) ייסד עם רבי חיים יהודה לייב אוירבך את ישיבת המקובלים האשכנזית שער השמים בירושלים. חיבר את "קול מבשר" על מסעו, וכן את "אור המאיר", "שם משמעון" ו"סניגוריא". נפטר בב' בתשרי ה'תש"ז (1946) במוצא, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
תולדות חייו
רבי שמעון צבי הורוביץ נולד בי"ב בסיון ה'תר"ל (1870) בעיירה לידא (בלארוס), ועל שמה נקרא "לידר". אביו, רבי מאיר לייב קמינצקי, היה ראש המלמדים בווילנה. בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, ובגיל בר מצווה נסע ללמוד בישיבת רמיילס בווילנה. באותן שנים החל ללמוד קבלה בסתר, מתוך ספרים שמצא בספריית שטראשון בעיר. בשנת ה'תרמ"ז (1887) עלה לירושלים. את תורת הנגלה למד בישיבת עץ חיים אצל רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. את תורת הנסתר למד בישיבת המקובלים בית אל אצל רבי ששון בכר משה, ונעשה בקי בכתבי האר"י ובכוונות הרש"ש. בשנת ה'תרנ"ט (1899) נשלח מטעם מקובלי ירושלים למסע באסיה כדי לחקור את מקומם של עשרת השבטים. המסע נמשך כשנתיים, והגיע בו עד טיבט. שלטונות הודו חשדו שיש לו מניעים פוליטיים, והוא נאלץ להפסיק את המסע. את קורותיו במסע תיאר בספר "קול מבשר", שיצא לאור בירושלים בשנת ה'תרפ"ג (1923). בספר זה, וכן בספרו "אור המאיר" (ה'תרס"ז, 1907), טען שהגלות נמשכת בגלל הזנחת לימוד הקבלה, והביא מקורות הקוראים ללמוד אותה. בשנת ה'תרס"ו (1906) ייסד יחד עם רבי חיים יהודה לייב אוירבך את ישיבת המקובלים האשכנזית שער השמים בירושלים. הוא לימד קבלה וכוונות התפילה בחבורות וליחידים, והתכתב עם מקובלים ברחבי העולם היהודי. מלבד "קול מבשר" ו"אור המאיר" חיבר את "שם משמעון", ספר הגהות; "סדר פדיון שבוים הכללי" (ה'תרפ"ז, 1927); "סוד הקפות יהושע והסגולות הנפלאות" (ה'תרצ"ז, 1937); ו"סניגוריא" (ה'ת"ש, 1940). חיבורו "אילנא דחיי", על עשר הספירות, נותר בכתב יד. את הגהותיו וביאוריו על סידור הרש"ש כתב בשולי הסידור שבו התפלל, והם פורסמו בחלק ט' של "פתח עיניים החדש". נפטר בב' בתשרי ה'תש"ז (1946) במוצא, שבה נהג להתבודד בימי ראש השנה. הרבנות הראשית לארץ ישראל נתנה היתר מיוחד להביא את גופתו לירושלים, והוא נקבר בבית העלמין בהר הזיתים. לפני מותו ציווה שלא יספידו אותו.
ספריו7
- אור המאיר
- אילנא דחיי
- סדר פדיון שבוים הכללי
- סוד הקפות יהושע והסגולות הנפלאות
- סניגוריא
- קול מבשר
- שם משמעון