ש

רבי שמעון - ריש לקיש

בר לקיש · רשב"ל

A2

אמורא ארץ ישראלי מהדור השני, תלמידו, חברו וגיסו של רבי יוחנן בבית המדרש בטבריה.

קשרים

אביו
לקיש
רבותיו
רבי יוחנןרבי חנינא בר חמאבר קפרארבי ינאירבי אושעיא

מקומות בהם פעל

  • טבריהבבית המדרש של רבי יוחנן

תמצית ביוגרפית

מאמוראי ארץ ישראל בדור השני, ופעל בטבריה במחצית השנייה של המאה השלישית לספירה. משפחתו הייתה כנראה מציפורי. בצעירותו למד תורה, ואחר כך פרש מן הלימוד והיה ליסטים. כשפגש את רבי יוחנן בירדן, שכנע אותו רבי יוחנן לשוב ללימוד התורה ונתן לו את אחותו לאישה. מאז למד אצלו ועמו שנים רבות, עד שהיה לחברו ולבר הפלוגתא העיקרי שלו בהלכה. קושיותיו הרבות על דברי רבי יוחנן הביאו לבירור ההלכה, ושניהם כונו "שני גדולי עולם". מסרו גם בשם רבי חנינא בר חמא, בר קפרא, רבי ינאי ורבי אושעיא. לפי המסופר בתלמוד, נחלש ומת אחרי ויכוח עם רבי יוחנן, ורבי יוחנן התאבל עליו מאוד.

תולדות חייו

רבי שמעון בן לקיש, הידוע בכינויו ריש לקיש, היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני. הוא פעל בטבריה במחצית השנייה של המאה השלישית לספירה. על משפחתו אין פרטים במקורות, אך נראה שהייתה משפחה של לומדי תורה, וכנראה מוצאה מציפורי. בצעירותו למד תורה, ואחר כך פרש מן הלימוד והיה ליסטים. לפי המסופר בתלמוד הבבלי, ראה אותו רבי יוחנן בירדן ואמר לו: "חילך לאורייתא". הוא הבטיח לו את אחותו לאישה אם ישוב ללמוד תורה. ריש לקיש קיבל את דבריו, ורבי יוחנן לימד אותו מקרא ומשנה עד שהיה לאדם גדול. מלבד רבי יוחנן, רבו העיקרי, מובאים בתלמוד דברים שמסר בשם רבי חנינא בר חמא, בר קפרא, רבי ינאי ורבי אושעיא. בבית המדרש של רבי יוחנן בטבריה היה ריש לקיש חברו ובר הפלוגתא שלו. הוא גם שימש בו כמשנה, וחזר עם התלמידים על דברי רבו. מחלוקותיהם רבות מאוד בשני התלמודים, בכל תחומי ההלכה. לפי המסופר, על כל דבר שאמר רבי יוחנן הקשה ריש לקיש קושיות רבות, ומתוך כך התבררה ההלכה. בדורות הבאים כונו השניים "שני גדולי עולם". הוא נודע בשקידתו הרבה על התורה, והמשיך ללמוד גם בעת חוליו. מימרות רבות שלו באגדה ובדרשת המקראות מובאות בתלמוד ובמדרשים. בנו הקטן נודע בחריפותו כבר בילדותו, אך איש מבניו אינו נמנה עם חכמי הדור שאחריו. לפי המסופר בתלמוד, אחרי ויכוח עם רבי יוחנן נחלש ומת, ונפטר בחוסר כל. רבי יוחנן התאבל עליו אבל כבד. על מקום קבורתו יש מסורות שונות: לפי מסורת שתועדה במאה השלוש עשרה הוא קבור בחורבת קציון שבגליל העליון, ולפי מסורת מאוחרת יותר מסוף המאה התשע עשרה הוא קבור בטבריה.

קישורים חיצוניים