א

רבי אברהם חיים אדאדי זי"ע - סבא דמשפטים

מהר"א אדאדי

אחרונים

נולדה'תק"ס, 1800 למניינם·טריפולי

נפטרכח בסיון ה'תרל"ד, 13/07/1874 למניינם·צפת

נטמןבית העלמין העתיק, צפת

מגדולי רבני לוב, רב ואב"ד טריפולי ושד"ר של קהילת צפת, מחבר שו"ת ויקרא אברהם.

קשרים

אביו
רבי מסעוד חי אדאדי
בני/בנות זוג
שרה
רבותיו
רבי נתן אדאדירבי יהודה לביא

מקומות בהם פעל

  • צפתלמד ושימש בדיינות (1818–1830)
  • טריפולירב, ראש ישיבה ואב"ד (1830–1865)
  • צפתשד"ר מטעם היישוב (1865–1874)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ס (1800) בטריפולי (לוב), לאביו רבי מסעוד חי אדאדי. הוריו נפטרו כשהיה נער, והוא גדל ולמד בישיבת סבו רבי נתן אדאדי, בעל "מאורות נתן". למד גם אצל רבי יהודה לביא. בשנת ה'תקע"ח (1818) עלה עם סבו לארץ ישראל והתיישב בצפת, ושם למד, לימד ושימש בדיינות. בשנת ה'תק"צ (1830) חזר לטריפולי ושימש בה רב, ראש ישיבה ואב"ד. בשליחות לטובת יושבי ארץ ישראל הגיע לבבל, לפרס, לדמשק, לאיטליה ולצפון אפריקה. בשנת ה'תרכ"ה (1865) שב לצפת. חיבר את "השומר אמת" על הלכות ספר תורה ואת שו"ת "ויקרא אברהם" על ארבעת חלקי השולחן ערוך. נפטר בצפת בכ"ח בסיון ה'תרל"ד (1874) ונקבר בחלקת הרבנים בבית העלמין העתיק בעיר.

תולדות חייו

רבי אברהם חיים אדאדי נולד בשנת ה'תק"ס (1800) בטריפולי שבלוב, למשפחת רבנים. אביו היה רבי מסעוד חי אדאדי, סבו רבי נתן אדאדי בעל "מאורות נתן", ואבי סבו רבי מסעוד חי רקח בעל "מעשה רקח". הוריו נפטרו כשהיה נער, והוא גדל בבית סבו ולמד בישיבתו. אחד מתלמידי הישיבה, רבי יהודה לביא, היה מרבותיו. בשנת ה'תקע"ח (1818) עלה לארץ ישראל עם סבו ובני משפחתו. בדרכם עברו בטריאסטה, בחיפה ובעכו, ולבסוף התיישבו בצפת. בצפת שימש את דייני העיר, רבי אברהם הכהן ורבי אברהם אנהורי, בעיקר בהלכות גיטין, ובהמשך לימד ושימש בדיינות בעצמו. לימים השתדך עם רבי אברהם אנהורי. בשנת ה'תק"צ (1830) חזר לטריפולי ושימש בה רב, ראש ישיבה ואב"ד. בבית דינו ישבו עמו רבי חיים הכהן, רבי פרג'אללה דאבוש, רבי שלום עגיב ורבי יעקב מימון. במשך השנים יצא למסעות גבייה לטובת יושבי ארץ ישראל, והגיע לבבל, לפרס, לדמשק, לאיטליה ולצפון אפריקה. בשנת ה'תקצ"ז (1837), בעת רעידת האדמה בצפת, שהה בליוורנו. בשנת ה'תרכ"ה (1865) שב לצפת, ומשם יצא שוב בשליחות כשד"ר מטעם היישוב לקהילות מצרים, עיראק, פרס, מרוקו ותוניסיה. חיבורו "השומר אמת" (ליוורנו, ה'תר"ט) עוסק בהלכות ספר תורה, ונלווה אליו "הקונטרס האחרון", ובו חמש תשובות. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "ויקרא אברהם" (ליוורנו, ה'תרכ"ה) על ארבעת חלקי השולחן ערוך, בהסכמת רבי חיים פלאג'י. נספחו אליו "שדה מגרש", עיון בענייני גיטין, ו"מקום שנהגו", שבו תיעד את מנהגי יהדות לוב. קונטרס זה הוא מקור חשוב למנהגי הקהילה, ובהם מנהגי הפורימים המיוחדים של טריפולי. בטריפולי נקרא בית כנסת על שמו, "בית הכנסת של מהר"א אדאדי". הקדיש את ביתו בצפת לצורכי הקהל: חדר אחד שימש בית כנסת, וחדר אחר, מלא ספרים, שימש בית ועד לחכמים. בצוואתו ביקש שלא יכנוהו בתוארי כבוד ושידברו בשבחה של ארץ ישראל. נפטר בשבת, כ"ח בסיון ה'תרל"ד (1874), בצפת. אלפים השתתפו בהלווייתו, ורבי אברהם פלאג'י מאיזמיר הספידו. נקבר בחלקת הרבנים בבית העלמין העתיק בצפת. אשתו שרה נפטרה כעבור ארבע שנים ונקברה סמוך לו. בנו רבי שאול אדאדי היה מחכמי טריפולי.

ספריו3

קישורים חיצוניים