
קשרים
- אביו
- רבי חזקיה לוצאטו
- ילדיו
- אוהב גר לוצאטו
- רבותיו
- רבי אברהם אליעזר הלוי
- תלמידיו
- רבי מרדכי מורטארהרבי שמואל חיים זלמןהלל דלה טורהמשה יצחק אשכנזי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בא' באלול ה'תק"ס (1800) בטריאסטה (איטליה), לאביו רבי חזקיה לוצאטו, שהיה חרש עץ. למד אצל אביו ואצל רבי אברהם אליעזר הלוי, רבה של טריאסטה, וכבר בצעירותו עסק בלשון העברית, בפרשנות המקרא ובשירה. בשנת ה'תקפ"ט (1829) נתמנה למורה בבית המדרש לרבנים בפדובה, ושימש בו מורה וראש עד סוף ימיו. רבים מחכמי איטליה בדור שאחריו היו תלמידיו, ובהם רבי מרדכי מורטארה. בין חיבוריו: "אוהב גר" על תרגום אונקלוס, "בית האוצר" על הלשון העברית, "ויכוח על חכמת הקבלה", פירוש על ספר ישעיהו ופירוש על התורה, וכן קובץ השירים "כנור נעים" ו"יד יוסף", קטלוג ספרייתו של יוסף אלמנצי. נפטר בי' בתשרי ה'תרכ"ו (1865) בפדובה ונקבר בבית העלמין היהודי שם.
תולדות חייו
נולד בא' באלול ה'תק"ס (1800) בטריאסטה, שהייתה אז עיר חופשית תחת שלטון אוסטריה. אביו, רבי חזקיה לוצאטו, היה חרש עץ, ועסק גם במכניקה ובחכמת הקבלה. אמו הייתה רבקה מלכה. בילדותו למד בתלמוד תורה של העיר אצל כמה מורים, ובהם רבי מרדכי די קולוניה ורבי רפאל ברוך שגרה, ולמד גם אצל אביו. את עיקר תורתו קיבל מרבי אברהם אליעזר הלוי, רבה של טריאסטה. כבר בצעירותו התבלט בידיעת הלשון העברית ובכתיבה. בשנת ה'תקפ"א (1821) תרגם לאיטלקית את סידור התפילה, ובשנת ה'תקפ"ה (1825) הדפיס את קובץ שיריו "כנור נעים". בשנת ה'תק"צ (1830) יצא לאור חיבורו "אוהב גר" על תרגום אונקלוס, ועל שמו קרא לאחד מבניו. בשנת ה'תקפ"ט (1829) נתמנה למורה בבית המדרש לרבנים בפדובה, ושם פעל עד סוף ימיו כמורה וכראש המוסד. בבית המדרש הזה גדל דור של רבנים ומורים לקהילות איטליה, ובין תלמידיו היו רבי מרדכי מורטארה, רבי שמואל חיים זלמן, משה יצחק אשכנזי, הלל דלה טורה ובנו אוהב גר לוצאטו. הוא היה גם חבר במכון הוונציאני למדעים, לספרות ולאמנויות. עיקר עיסוקו היה בפרשנות המקרא ובחקר הלשון העברית. בשנת ה'תר"ז (1847) הדפיס את "המשתדל", פירושו המוקדם על התורה, ואת "בית האוצר", קובץ מאמרים על הלשון. בשנת ה'תרט"ו (1855) הושלם פירושו על ספר ישעיהו עם תרגום לאיטלקית, ובשנת ה'תרכ"א (1861) יצא לאור פירושו המלא על התורה עם תרגום לאיטלקית. כתב גם דקדוק של הלשון העברית באיטלקית, ובשנת ה'תרכ"ד (1864) הוציא את "יד יוסף", קטלוג ספרייתו של יוסף אלמנצי. ב"ויכוח על חכמת הקבלה" (ה'תריב, 1852) הטיל ספק בקדמות ספר הזוהר ובקדמות הניקוד והטעמים. רבי אליהו בן אמוזג חלק עליו בספרו "טעם לשד", ובחוגים השמרניים נחשב לבעל דעות מחודשות. נפטר בי' בתשרי ה'תרכ"ו (1865) בפדובה, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. על מצבתו נחקק: "שד"ל, לו דומיה תהלה".
ספריו8
- אוהב גר
- בית האוצר
- המשתדל
- ויכוח על חכמת הקבלה
- יד יוסף
- כנור נעים
- פירוש שד"ל על התורה
- פירוש שד"ל על ספר ישעיהו