ש

רבי שמואל גרמיזאן

אחרוניםמקובלים

נולדה'שס"ה, ~1605 למניינם·סלוניקי

נפטרה'תל"ה, ~1675 למניינם

נטמןירושלים

פוסק, דרשן ומקובל מגדולי חכמי ירושלים, רב הקהילה במלטה, מחבר שו"ת משפטי צדק וחידושי אמרי בינה.

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות ה'שס"ה (1605) בסלוניקי למשפחה שמוצאה כנראה מוורמס. בצעירותו עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ושם רכש את רוב תורתו. בשנת ה'ת"ו (1646) כבר נמנה עם חכמי ירושלים. בשנת ה'תז"ך (1647) יצא כשד"ר מטעם חכמי ירושלים, וכיהן כעשר שנים כרב הקהילה היהודית באי מלטה. בסביבות ה'ת"ך (1660) שב לירושלים, לימד בישיבת בית יעקב (וויגה), דרש ברבים בשבתות ובמועדים והשיב לשאלות הלכה מן הארץ ומחוצה לה. למד קבלה עם המקובל רבי יעקב צמח. לפי מניינו של מאיר בניהו חיבר 52 ספרים בכל מקצועות התורה, ובהם שו"ת "משפטי צדק", "אמרי בינה" ו"פת לחם" על הש"ס ו"אמרי קדוש" על ארבעה טורים. רובם נותרו בכתב יד. נפטר בסביבות ה'תל"ה (1675) ונקבר בירושלים.

תולדות חייו

נולד בסביבות ה'שס"ה (1605) בסלוניקי (יוון), שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. שם משפחתו נגזר כנראה מגרמיזא, השם העברי של העיר וורמס, ומכאן שמוצא המשפחה מאשכנז. בצעירותו עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים, ושם ככל הנראה רכש את עיקר תורתו. בשנת ה'ת"ו (1646) כבר נמנה עם חכמי ירושלים, וחתם עמם על הסכמה לפטור תלמידי חכמים ממסים. בשנת ה'תז"ך (1647) נשלח כשד"ר מטעם חכמי ירושלים לאסוף כספים לעניי ארץ ישראל. בדרכו הגיע לאי מלטה וכיהן שם כרב הקהילה היהודית כעשר שנים, ופעל לחיזוק מצבה הרוחני. בדרכו חזרה נשבה בידי שודדי ים. הוא פנה לחברת פדיון השבויים בוונציה, ובסיועו של רבי שמואל אבוהב נפדה ושוחרר. בסביבות ה'ת"ך (1660) שב לירושלים ונעשה מורה בישיבת בית יעקב (וויגה), שבראשה עמד רבי ישראל יעקב חאגיז. בישיבה התיידד עם רבי אברהם הלוי אמיגו. הוא דרש ברבים בשבתות ובמועדים, ונודע כאחד מגדולי הפוסקים בעיר. שאלות הלכה הגיעו אליו מכל הארץ ומחוצה לה, והוא חתם על פסקים ותקנות יחד עם חכמי ירושלים, ובהם רבי משה גלאנטי, רבי שלמה אלגאזי ורבי שמואל ויטאל. ייתכן שכיהן תקופה מסוימת ברבנות ירושלים. רבי שמואל אבוהב תמך בו כלכלית גם בשנותיו בירושלים. את תורת הקבלה למד יחד עם המקובל רבי יעקב צמח. לפי מניינו של מאיר בניהו חיבר 52 ספרים בכל מקצועות התורה: חיבורים בדרך העיון בתלמוד, חיבורי הלכה, דרשות ופירושים וספרי קבלה. רובם נותרו בכתב יד, וחלקם אבדו. שו"ת "משפטי צדק" נדפס מכתב יד בירושלים. חידושיו על מסכתות רבות בש"ס, "אמרי בינה" ו"פת לחם", נדפסו בחלקם בידי "יד הרב נסים", וחלקם עדיין בכתב יד, בין השאר בספריית הבודליאנה באוקספורד. עוד מחיבוריו: "אמרי קדוש" על ארבעה טורים; "כבוד חכמים", "דברי חכמים" ו"לשון חכמים" על מאמרי חז"ל; "אמרי נועם" ו"מדי שבת", דרשות שרבות מהן עוסקות במעלת ארץ ישראל; "דרכי נועם", דרשות על דרך הקבלה; ו"תורת אמת", פירוש על התנ"ך על דרך הסוד. החיד"א כתב עליו שהפליא לעשות שיטות. נפטר בסביבות ה'תל"ה (1675), בן כשבעים, ונקבר בירושלים. אחרי פטירתו מילא את מקומו באופן זמני רבי יעקב צמח.

ספריו8

  • אמרי בינה
  • אמרי נועם
  • אמרי קדוש
  • דרכי נועם
  • מדי שבת
  • פת לחם
  • שו"ת משפטי צדק
  • תורת אמת

קישורים חיצוניים