
שמאי - שמאי הזקן
נולדג'תשל"א
נפטרג'תשס"ח
נטמןחורבת שמע, מירון
אב בית הדין בימי בית שני לצד הלל הזקן, אחרון הזוגות, וממנו יצא בית שמאי.
קשרים
- רבותיו
- שמעיהאבטליון
- תלמידיו
- בבא בן בוטארבן יוחנן בן זכאי
מקומות בהם פעל
- ירושליםאב בית הדין בסנהדרין
תמצית ביוגרפית
היה מחכמי הזוגות בסוף ימי בית שני, תלמידם של שמעיה ואבטליון. אחרי שמנחם יצא מתפקידו מונה לאב בית הדין לצד הלל הזקן, נשיא הסנהדרין, ושניהם נקראו "אבות העולם". נודע באדיקות ובדייקנות שבהן שמר על המסורת ובקפדנותו בהלכה, והיה בר-פלוגתא של הלל. ממנו יצא בית שמאי, שתלמידיו נודעו בחריפותם ובשנינותם, ובדורות מסוימים גברו על תלמידי בית הלל. במסכת אבות מובאת אמרתו: "עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". לפי המסורת נקבר במירון, על הגבעה שמול קבר הלל.
תולדות חייו
שמאי, המכונה שמאי הזקן, פעל בסוף ימי בית שני, בימי מלכות הורדוס ובשנים שאחריה. הוא היה הזוג החמישי והאחרון בשלשלת הזוגות, שבראשה עמדו הנשיא ואב בית הדין. את תורתו קיבל מרבותיו שמעיה ואבטליון, ובן זוגו בהנהגה היה הלל הזקן. בספרות חז"ל שבארץ ישראל שמו נכתב גם "שמי" או "שמיי". בתחילה כיהן מנחם כאב בית הדין לצד הלל, וכלשון המשנה: "יצא מנחם ונכנס שמאי". מאז שימש שמאי כאב בית הדין לצד הלל, שהיה נשיא הסנהדרין. השניים נקראו "אבות העולם", ומחלוקותיהם בהלכה היו הבסיס למחלוקות בית שמאי ובית הלל בדורות שאחריהם. במשנה (מסכת עדויות) נשתמרו שלוש מחלוקות בינו ובין הלל עצמו: שיעור החלה, שיעור המים השאובים הפוסלים את המקווה וטומאת נדה. בשתיים מהן דווקא הלל מחמיר. שמאי נודע בדייקנותו ובקפדנותו בתורה ובהלכה, ובמסורת התקבע הניגוד בינו ובין ענוותנותו של הלל. בתלמוד מסופר על גרים שבאו לפניו וביקשו להתגייר בדרך מקוצרת, והוא דחה אותם, ואילו הלל קירב אותם. חז"ל לימדו: "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי". עם זאת, במסכת אבות מובאת אמרתו: "עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". הוא נודע גם בהקפדתו על כבוד השבת: כל מה שקנה במשך השבוע, את המובחר שבו ייחד לשבת. ממנו יצא בית שמאי, שתלמידיו נודעו בחריפותם ובשנינותם, ובתקופות מסוימות גברו על תלמידי בית הלל. בין תלמידיו נמנים בבא בן בוטא, ולפי חלק מן המקורות גם רבן יוחנן בן זכאי. על מקום קבורתו יש כמה מסורות. המסורת המקובלת קובעת שנקבר בסביבות מירון. יש אומרים שנקבר יחד עם הלל, ויש אומרים שנקבר על הגבעה שמולו, בחורבת שמע, שם מראים את הקבר המיוחס לו ולאשתו. לפי רב אביתר גאון נקבר בסמוך לדלתון.