
רבי אברהם ברודא (ברוידֶא) זי"ע
נולדה'ת"י, 1650 למניינם
נפטרל בניסן ה'תע"ז, 11/04/1717 למניינם·פרנקפורט דמיין
נטמןבית העלמין היהודי הישן, פרנקפורט
רבה של בוהמיה וראש ישיבה בפראג, ואחר כך רבן של מץ ופרנקפורט; מחבר חידושי גאונים ואשל אברהם.
קשרים
- אביו
- רבי שאול ברודא
- בני/בנות זוג
- בת רבי אליעזר ליפמן גרעץרעכלה בת רבי זנוויל אולמא-גינצבורג
- ילדיו
- רבי משה ברודא
- רבותיו
- רבי יצחק חריף
- תלמידיו
- רבי משה ברודארבי יונה לנדסופררבי נתנאל ויילרבי יצחק זעקל עטלינגןרבי יעקב פופרשרבי יעקב פאפירש - השב יעקב
מקומות בהם פעל
- בומסלאגר בסמוך לחמיו
- ליכטנשטאדטרב העיר
- רודניץרב העיר
- פראגרב המדינה וראש ישיבה (1690–1709)
- מץרב העיר וראש ישיבה (1709–1713)
- פרנקפורט דמייןרב העיר וראש ישיבה (1713–1717)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'ת"י (1650) בפראג לאביו רבי שאול ברודא, ומילדותו נחשב לעילוי. למד בקרקוב (פולין) בישיבת רבי יצחק חריף, שהסמיכו להוראה. נישא לבתו של רבי אליעזר ליפמן גרעץ, אב"ד בומסלא (מלאדה בולסלב, צ'כיה), וישב בסמוך לחמיו. כיהן ברבנות ליכטנשטאדט ואחר כך ברבנות רודניץ, ונתן הסכמות לספרים "מגן אברהם" ו"טורי זהב" על השולחן ערוך. בשנת ה'ת"ן (1690) מונה לרב המדינה של בוהמיה וישב בפראג. משנת ה'תנ"ב (1692) עמד שם בראש ישיבה, ובפועל שימש גם כאב"ד. בעקבות מחלוקת הלכתית עזב את פראג, ובשנת ה'ת"ע (1709) נתמנה לרבה של מץ והקים בה ישיבה גדולה. בשנת ה'תע"ג (1713) נתמנה לרבה של פרנקפורט, ושם ייסד ישיבה גדולה מקודמותיה. חידושיו נדפסו אחרי פטירתו, ובהם "חידושי גאונים", "שמעתא חדתא" ו"אשל אברהם". נפטר ביום ל' בניסן ה'תע"ז (1717) בפרנקפורט, ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בעיר.
תולדות חייו
רבי אברהם ברודא נולד בשנת ה'ת"י (1650) לאביו רבי שאול ברודא. לפי רוב המקורות נולד בפראג, ויש המציינים את בומסלא (מלאדה בולסלב) שבבוהמיה. כבר בצעירותו נודע כעילוי. הוא יצא ללמוד בקרקוב (פולין) בישיבתו של רבי יצחק חריף, רבה של קרקוב, וזה הסמיכו להוראה. אחר כך חזר לבוהמיה ונשא לאישה את בתו של רבי אליעזר ליפמן גרעץ, אב"ד בומסלא, וישב בסמוך לחמיו. משרתו הרבנית הראשונה הייתה בליכטנשטאדט (הרוזנטין, צ'כיה), ושם נפטרה אשתו הראשונה. זמן קצר אחר כך נקרא לכהן ברבנות רודניץ (רודניצה נד לאבם). אשתו השנייה, רעכלה, הייתה בתו של רבי זנוויל אולמא-גינצבורג מפפערשא. בתקופה זו נתן הסכמות לספרים "מגן אברהם" ו"טורי זהב" על השולחן ערוך. בשנת ה'ת"ן (1690) מונה לרב המדינה של בוהמיה וישב בפראג. משנת ה'תנ"ב (1692) עמד בראש ישיבה בעיר, ומאחר שבאותן שנים לא כיהן בפראג אב"ד, מילא בפועל גם תפקיד זה. בשנת ה'תס"ד (1704) נתמנה רבי דוד אופנהיים לאב"ד פראג, ורבי אברהם המשיך לכהן כראש ישיבה בלבד. בעקבות מחלוקת בשאלה הלכתית בענייני נישואין עזב את פראג. בשנת ה'ת"ע (1709) הגיע למץ, נתמנה לרבה והקים בה ישיבה גדולה. בשנת ה'תע"ג (1713), לאחר שרבי נפתלי כ"ץ עזב את פרנקפורט בעקבות השרפה הגדולה שפרצה בה, נתמנה רבי אברהם לרבה של פרנקפורט. שם ייסד ישיבה גדולה מקודמותיה. בשנת ה'תע"ה (1715) הנהיג בקהילה תקנה מחייבת ובה ארבעים הגבלות בענייני לבוש ושמחות. בישיבותיו למדו תלמידים רבים, ובהם רבי יונה לנדסופר, רבי נתנאל וייל בעל "קרבן נתנאל", רבי יצחק זעקל עטלינגן, רבי יעקב פופרש בעל "שב יעקב" ובנו רבי משה ברודא. חידושים רבים כתב על התלמוד, אך בחייו לא הדפיס דבר. אחרי פטירתו נדפסו מחידושיו "חידושי גאונים", "חידושי הלכות", "שמעתא חדתא", "מנחת כהן", "אשל אברהם" עם הגהות בנו רבי משה, ו"תולדות אברהם", שנספח לספר "כתונת יוסף" של חתנו. דברים רבים מתורתו לוקטו גם בספר "פרי הלולים". נפטר לאחר מחלה קצרה ביום ל' בניסן ה'תע"ז (1717) בפרנקפורט. הוא נקבר בבית העלמין היהודי הישן בעיר, בין קבריהם של רבי שמואל חיים ישעיהו ושל המהרש"ך, רבי שמואל שאטין כ"ץ.
ספריו7
- אשל אברהם
- חידושי גאונים
- חידושי הלכות
- מנחת כהן
- פרי הלולים
- שמעתא חדתא
- תולדות אברהם